משרד התחבורה מתגאה בפרסומי יחסי הציבור שלו שכעת זכאים 80% מהנוסעים להנחה כלשהי. אבל מסתיר נתון חשוב שעלול לפגוע בקמפיין של מירי רגב – ומסרב לפרסם כמה מהזכאים באמת נוספו כעת, ולא קיבלו הנחה לפני כן. זאת דרך ביטוח לאומי, הנחה של 50% לבני 18 ומטה, 50% שהייתה נהוגה לפנסיונרים עד גיל 75, ועוד. רבים מהזכאים להנחה אינם עובדים, שכן שיעור הזכאות להנחה קופץ דרמטית באזורים חרדיים, כך ששיעור העובדים שאינם צריכים לשלם את המחיר המלא – נמוך.
לפי החוק מחויב כל מעסיק לממן את עלות הנסיעה של עובדיו בהתאם למקום מגוריהם, לסכום של עד 22.6 שקלים ליום או מחירו של חופשי חודשי מתאים. מעסיקים שמספקים לעובדים הסעות, או רכב צמוד, פטורים מכך. החישוב הוא לפי התעריפים הזולים ביותר, של נסיעה באוטובוס, ואין חובה לממן נסיעות ברכבת ישראל, שהנסיעה בה יקרה יותר מאוטובוסים בקווים מקבילים.
התשלום אינו מותנה בכך שהעובד באמת ייסע בתחבורה ציבורית, הוא זכאי לו גם אם הוא מגיע ברגל, באופניים, ברכב שבבעלותו או בטרמפים. כך שמבחינת עובדים רבים מדובר בעוד רכיב למשכורת, וכך גם רואה בו רשות המסים, שמטילה עליו מס מלא בהתאם להכנסה של העובד.
בעולם מנסים להפוך תשלומים כאלה לעידוד השימוש בתחב"צ. בבלגיה, למשל, מתחילת 2026 מעסיקים שמעניקים רכב צמוד לעובדיהם יחויבו להציע להם תקציב לניידות באמצעות תחבורה ציבורית. התקציב יהיה פטור ממס (עד לגובה מסוים) ויאפשר אך ורק שימוש בשירותי הניידות, ללא החלפה לכסף מממשי.
הזינוק במחירו של חופשי חודשי במאי שווה למי שמקבל סכום קבוע לפי מחירו של כרטיס חופשי חודשי ארצי 79 שקל, לאחר שהתייקר מ-236 ל-315 שקל.
העלות תיפול על כתפי המעסיקים, שגם כך מתמודדים עם מחסור בעובדים שגויסו למלחמה, עם עלויות הובלה גבוהות בגלל מתקפות החות'ים ואי ודאות עסקית.
"אני מעריך שמדובר בעלות נוספת של כ-160-200 מיליון שקל בחודש למעסיקים, וכ-2 מיליארד שקל בשנה, לפי חישוב של 2 מיליון שכירים שזכאים להחזר הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית", אומר עופר סיני, מייסד שירות התשלומים בתחבורה הציבורית הופ-און.
באמצעות אפליקציית התשלומים רב-פס מציעה הופ-און למעסיקים לנהל דרכה את החזר הוצאות הנסיעה בתחבורה הציבורית לעובדים. החברה מבטיחה שהמעסיקים ירוויחו מהחיסכון של תשלום מדויק בהתאם לזכאות להנחות של כל עובד ועובד ובהתאם לשימוש העובדים בפועל – תשלום לפי מספר הנסיעות האמיתי, שלעתים נמוך מרף הכדאיות של רכישת חופשי חודשי בידי המעסיק.
