הכישלון הצבאי של 7 באוקטובר ייכנס לספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל. במשך חודשים ארוכים מאז פרוץ המלחמה מנתחים הלוך ושוב את הסיבות למחדל הגדול ביותר מאז קום המדינה. אלא שעד היום לא עסקו בסוגיית מחדל תכנון המוצבים הצבאיים בישראל .
תחקיר צה"ל על הקרב בנחל עוז חושף כי מוצב גולני הוכרע תוך 15 דקות. לצד הכישלון התחקיר מצביע על גבורה עילאית של מפקדים ולוחמים שחירפו את נפשם. התחקיר מצביע על כשל באופן תפיסת המקום שנמצא מרחק של פחות מ-850 מטרים מגדר הגבול. המקום היה אמור להיות מוצב קדמי אבל בפועל הוא הפך למחנה עורפי בשל אילוצים כלכליים. חמאס אף בנה בעזה מודל של המוצב והתאמן עליו והבין כי מרגע תחילת המתקפה יש לו 15 דקות להכריע את קוו ההגנה ההיקפי של המוצב.
"הטעות הכי גדולה שהובילה לכישלון 7 באוקטובר היא בניית המוצבים. הצבא לא יישם אפילו את לקחי מלחמת יום הכיפורים. בניית מוצבים זה הדבר שצה"ל הכי גרוע בו". כך עפ"י אלוף במילואים גיורא איילנד, שהציף את בעיית תכנון המוצבים עוד בזמן שירותו הצבאי בשנות ה–90 וישמש כיור' חבר השופטים בתחרות.
התאחדות האדריכלים יזמה את התחרות בעקבות פנייה של האדריכל תמיר מנצור כרמל מ"פ שריון במילואים, שגוייס ב 7 באוקטובר והתקשה לראות את המראות הקשים במוצבים והתוצאות הקטלניות בהם והבין מיד שלכשלים תכנוניים במוצבים יש יד במחדל.
מנצור כרמל ניסה לגייס את אגף הבינוי בצה"ל לטובת בניית מערכי תכנון חדשים בהתאם לתורות צבאיות בינלאומיות אך ללא הצלחה. התאחדות האדריכלים הרימה מיד את הכפפה ויחד עם הוצאת "מערכות" והמכללות הצבאיות רקמו את התחרות.
השבוע הכריזה התאחדות האדריכלים על התחרות תחת הכותרת "אדריכלות מצילת חיים" למסמכי התחרות צורף מסמך שסוקר את תולדות המוצבים הישראליים בין הירדן לים, כשהמשימה הנדרשת היא תכנון חדש של המוצב הישראלי, שישמש מורה דרך בתחום, תוך התאמה לתנאי התבליט, התכסית, האויב, ומזג האוויר בגזרות השונות. בין הקריטריונים הנדרשים: "להשתלב בטבע ובנוף המקומי בצורה שמיטיבה עם הסביבה ואינה פוגעת בנוף הטבעי. יש לשקול שימוש בחומרים ובטכנולוגיות ידידותיות לסביבה".
לצד אלוף במיל' גיורא איילנד המשמש כיור' חבר השופטים, ישב גם אל"מ דוד שפירא נציג המכללות הצבאיות , סא"ל אור בן יהודה, סא"ל (מיל') ד"ר אדר' שרי מרק, רס"ן (מיל') אדר' תמיר מנצור כרמל. אדריכלים, שמעוניינים להשתתף בתחרות רשאים לחבור לאנשי בטחון במסגרת צוותים רב-תחומיים ולהגיש הצעה משותפת. הזוכים בתחרות יקבלו פרסים בסכום של 60 אלף שקלים.
האדריכלית אורנה אנג'ל יו"ר ההתאחדות האדריכלים אמרה כי "כנראה שלא יהיה פתרון מדיני בקרוב וצריך לתכנן מחדש את קו הגבול בין ישראל לעזה מחדש. התחרות שלנו תציע פתרונות גם עבור מוצבים לגבולות האחרים. דווקא אדריכלים עם מבט מבחוץ יכולים להציע פתרונות טובים שיצילו חיים וימנעו את 7 באוקטובר הבא. במקום שלא רוצים לדבר על בעיות תכנוניות – שם חובתנו כהתאחדות להיכנס".
אלוף במיל גיורא איילנד יור' חבר השופטים אמר: "מכל מרכיבי הכישלון ב–7 באוקטובר, החל בכסף הקטארי, ההיערכות, המודיעין, כיתות הכוננות ועוד ועוד – הטעות הכי גדולה שהובילה לכישלון היא בניית המוצבים. זה עניין כל כך מקומם שלמעשה לא השתפר מאז יום כיפור. המוצבים שצה"ל בנה ברמת הגולן ובתעלה נבנו בצורה הכי מטומטמת שאי פעם צבא בנה מוצבים, וכך בהמשך גם בעזה. בניית מוצבים זה הדבר שצה"ל הכי גרוע בו".
אדריכל תמיר מנצור־כרמל הבהיר כיצד אדריכלות נוכנה יכלה למנוע מחדלים רבים: "לאורך השנים הצבא, כמו הרבה גופים במדינת ישראל, פעל מכוח האינרציה. הקימו את המוצבים מהר מהר וטלאי על טלאי וכך זה נשאר 50 שנה. לאדריכלים יש חשיבה ארוכת טווח – הם רגילים לתכנן בניינים שיעמדו לפחות עשרות שנים – והם יכולים לקטוע את תרבות הכסת"ח. לתכנן משהו יעיל בעלות סבירה שישתלב בסביבה".
