בין ג׳באליה למדריד – אתמול (שלישי) חזר עם ישראל מחופשת חג השבועות, ועל הבוקר הוא חטף את הסטירה המצלצלת עם הבשורה על נפילתם של שלושה לוחמי חטיבת גבעתי ופציעתם של שניים נוספים, לאחר שחמאס הפעיל על שיירה של כוח גבעתי בג׳באליה זירת מטעני חבלה. צה״ל לא הופתע מהיכולות ואופן הפעולה של חמאס, אבל הוא הופתע מהתוצאות המחרידות.
חמאס מנהל כרגע מלחמת גרילה. עדויות לוחמים מספרות על כך שחמאס מנסה להימנע ממפגשים עם כוחות צה״ל. מספר ההיתקלויות במלחמה הוא לא כפי שהיה בסבבי הלחימה הקודמים. חלק מהמחבלים נמלטו ״כאזרחים״ למרחבים ההומניטריים בעזה, אחרים מתנהלים כרגע מתחת לפני הקרקע, בעיר התחתית של עזה, במנהרות שעוד נשארו.
חמאס לומד את חיילי צה״ל. הוא משתמש באזרחים תמימים, לרוב ילדים קטנים, שהולכים קדימה ובוחנים את ערנות הכוחות והיכן החיילים נמצאים. המידע שעובר אחורה ״מהילדים התמימים״ נועד למצוא את נקודות התורפה בהגנה. אתמול חמאס עשה זאת בגדול כאשר שלח עשרות אזרחים שהסתערו על מרכז חלוקה. בחמאס, כך נראה, פשוט רצו לראות את התגובה – האם הכוחות יבצעו ירי או שניתן יהיה במסת ההמון להכריע את כוחות האבטחה? לוחמי צה״ל פעלו על פי הפקודות, ביצעו ירי הרחקה – ואחר כך ירי במטרה לפגוע.
חמאס הבין את הנחישות ופעל פעם נוספת כאשר העביר את הנרטיב על טבח שביצעו כוחות צה״ל באזרחים שהגיעו למרכזי חלוקה. המטרה הייתה משולשת: להפחיד את התושבים שלא יגיעו לתחנות החלוקה, להכפיש את ישראל בעולם וליצור לחץ בין לאומי כדי להביא להפסקת המלחמה, ולהרתיע את כוחות צה״ל ולהרפות את ידיהם, כדי שלא יפעלו באופן נחוש בפעם הבאה.
בצה״ל מבינים את זירת הקרב החדשה בעזה. בימים האחרונים תושבי מרכז הארץ כבר רגילים לחוש את גלי ההדף של הפיצוצים מעזה. צה״ל משמיד מאות ואף אלפי בניינים – הוא מקריס אותם באופן שיטתי, כי מתחת לכל מבנה שני בעזה יש פיר או פירים של מנהרות. בצה״ל הבינו כי ברגע שמקריסים את הבניינים, הם מונעים מחמאס להשתמש בהם כנקודת מחסה ומוצא לפגוע בכוחות צה״ל, בין שהם בוחרים בהפעלת מטענים ובין שהם בוחרים בירי צליפה או בשיגור טיל נ״ט.
כמו כן, ברגע שהבניין מוקרס על הפיר של המנהרה הוא משבית את הכניסה והיציאה באותו מקום, ואם הוא מצליח להקריס לאורך כל תוואי המנהרה – הוא בעצם משבית את המנהרה והופך אתה לחלל תת קרקעי שאין לו כניסה ויציאה.
התקשורת העולמית לא עסקה אתמול בפגיעה בלוחמי גבעתי בג׳באליה, וגם לא בפעילות הטקטית של צה״ל בתמרון ובהקרסת המבנים. היא העדיפה לעסוק בתקרית הירי ברפיח ליד תחנת החלוקה. התמונות משפיעות על מנהיגים ופוליטיקאים באירופה שצריכים לרצות את ״הבייס״ שלהם, שלא תמיד הוא נמנה עם חובבי ציון.
אתמול בצהריים הודיעה ממשלת ספרד כי היא מתכוונת לבטל הסכם הצטיידות של 1,700 טילי נ״ט מתוצרת רפאל, ששוויו כמעט 300 מיליון דולר, בתגובה להמשך המלחמה בעזה. בישראל לא התרגשו מהספרדים – באירופה עומדים כעת בתור לרכוש מכל הבא ליד בתחום כלי הנשק.
מלחמת אוקראינה עשתה שני דברים לאירופה: האחד, היא רוקנה את מחסני החימוש והנשק בכל היבשת לאחר שהמדינות חימשו את אוקראינה. שנית, כולם ראו את המלחמה, את האיום הרוסי שהוא חלק מציר סיני ואיראני, והבינו כי כמו האמירה של הסבתות: ״עדיף לשמור גרוש לבן ליום שחור״. כעת עדיף לשמור חימוש ישראלי ליום שחור.
בישראל מעריכים כי ממשלת ספרד מנסה לקושש קולות לקראת הבחירות בעוד כשנה. ״כל ממשלה חדשה שתקום בספרד תרוץ לבצע את העסקה הזאת ועוד עסקאות שהוקפאו לאחרונה. לספרד יש צורך בחימוש״, אמר גורם ביטחוני, שסירב בתוקף להתרגש מהצעד הספרדי.
בחזרה לעזה: צה״ל ברמה הטקטית עושה עבודה טובה בעזה. הוא עומד ביעדים, ומבצע את הנדרש ממנו. אבל הבעיה של ישראל היא לא המהלך הטקטי, אלא האסטרטגיה. וכשאין אסטרטגיה ברורה, בהירה וחדה – אף מערכת הסברה לא יכולה להסביר פנימה, אבל גם לעולם החיצון. לאן רוצים להגיע במערכה? זו שבקרוב נתחיל למנות את ימיה לא בימים או שבועות, וגם לא בחודשים – אלא בשנים.
