החקירה הנגדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהחלה אתמול (שלישי) מסמנת שלב קריטי במשפטו בתיק 1000, הוא תיק המתנות. התביעה בראשות עו"ד יהונתן תדמור אינה מסתפקת עוד בעדויות סביבתיות או במיילים מפלילים. היא מכוונת את כוונותיה הישר למוקד, האיש עצמו. המטרה ברורה: לערער את אמינותו של נתניהו, לבסס תודעת מודעות למעשה, ולהחשיד את זכרונו הלקוי.
כבר ביומו הראשון של שלב החקירה הנגדית, הניח תדמור תשתית מספרית: 1,788 פעמים ענה נתניהו בחקירותיו שהוא "לא זוכר". לא טעות פה ושם, לא חור בזיכרון נקודתי. אלא דפוס שיטתי וחוזר. אולם עבור בית המשפט, השאלה אינה רק אם הזיכרון כשל, אלא אם הוא כשל באופן חשוד והאם מדובר באסטרטגיה מודעת של התחמקות, או בזיכרון אכן "כמו של כל אדם", כפי שטען נתניהו.
המטרה של הפרקליטות בקו החקירה הנגדית של בנימין נתניהו בשלב הנוכחי של תיק 1000 היא לערער את אמינותו. ניכר היה בדיון היום כי הפרקליטות מבקשת ליצור תשתית ראייתית שתבסס את האישומים: קבלת טובות הנאה בניגוד לחוק, תוך ניגוד עניינים, והפרת אמונים, כשהיא מדגישה את הניסיון להתחמק, ואת הסתירות פנימיות בעדותו.
הקו שמובילה הפרקליטות ברור: מי שזוכר עד לפרטים את מנגנוני קבלת ההחלטות במדינה, מי שניהל מדיניות חוץ, ביטחון וכלכלה במשך עשורים, מתקשה פתאום לזכור אם קיבל תכשיט ממילצ'ן, אם ידע על שמפניות, אם הבין מה מצפים ממנו בתמורה. זה אינו רק עניין של זיכרון; זו שאלה של אמינות, של תודעה, ואולי גם של אחריות.
נתניהו, מצדו, לא נכנע. הוא נאחז בקו ההגנה הוותיק: הכול אישי, הכול פוליטי. נתניהו מדגיש כי מדובר במתנות בין חברים ותו לא. הוא מנסה להעביר את כובד האחריות לאשתו, למקורבים, למערכת. אולם כאשר בית המשפט מתבקש לשפוט ראש ממשלה בעבירות של מרמה והפרת אמונים, נבחנת השאלה לעומק: האם מדובר באדם שהמדינה באמת הייתה בראש מעייניו – או שמא היה זה מארג של קשרים אישיים, אינטרסים פרטיים וטשטוש גבולות בין הציבורי לפרטי?
במהלך החקירה הנגדית עלה גם נושא בובת באגס באני, שהפך לאחד הרגעים הסמליים בדיון. התביעה הציגה עדות של איש העסקים ארנון מילצ'ן, לפיה רעיית ראש הממשלה ביקשה ממנו לרכוש בובת באגס באני גדולה עבור בנם יאיר. מילצ'ן סיפר כי התרוצץ ברחובות ניו יורק בגשם, ללא נהג, כדי להשיג את הבובה, ובסופו של דבר הצליח להביאה למלון שבו שהו בני הזוג.
נתניהו בתגובה טען כי אינו זוכר את האירוע, והשופטת רבקה פרידמן-פלדמן ביקשה לסיים את הדיון בנושא הבובה, ואמרה: "אפשר להתקדם מבאגס באני? הגם שהדיון בנושא הבובה שימש את התביעה להמחיש את עומק הקשר האישי בין משפחת נתניהו למילצ'ן כחלק מהניסיון להוכיח קבלת טובות הנאה במסגרת יחסים שאינם תמימים, ברור שמדובר בטעות מצידה, שכן הנרטיב שיוותר מהאירוע יהיה "בזה אתם מתעסקים?"
כך או כך, חשוב לזכור שני דברים: האחד, שהסיפור כמובן לא נגמר, וזהו רק הפרק הראשון בעונה השניה. שנית, שבמשפט פלילי, מה שמדבר הן הראיות. אם בסופו של דבר, לא מצליחה הפרקליטות לחלץ מן העד ראיות ברורות, והספק נותר באוויר, ספק אם ניתן יהיה להגיע להרשעה.
