סוף השבוע הארוך של שבועות מזמין לתכנן נסיעה ולברוח מכאן. בדמיוני, הזמנתי כרטיסים לאן שהוא, אבל הלוגיסטיקה שמלווה את כל הסיפור עושה חשק לוותר על הכול ולארח בבית.
ברוח המצב הכללי והכלכלי, המלצות השתייה הפעם, לא רק שאינן חוצות את גבול ה-100 שקלים, אלא שבחלקן הן אפילו מאפשרות לרכוש כמה בקבוקים במחיר הזה. ארבעה יינות, שלוש מדינות וכוס אחת ריקה שמחברת את הכול.
מבחן היין שלי הוא קצת כמו דייט ראשון, אם יש קליק בחמש הדקות הראשונות, לא משנה מה יקרה אחר כך, בסוף תבינו שזה זה.
התחלתי עם היין הלבן של 'סיירה קאנטבריה' ששתיתי לראשונה בשבוע שעבר וכפי שנאמר בחתונמי "הקליק נקלק".
מדובר ביקב משפחתי מאזור ריוחה בספרד, מסורת של חמישה דורות בעשיית יין עם כרמים בני 150 שנה ועוד תארים מופלאים שכאלה, אבל כל זה לא משנה כשהיין פשוט מדויק, לא מתאמץ להרשים מרענן וטעים.
בלנד לבן של זנים מקומיים. הוא פרחוני, מינרלי, והמחיר שלו נע בסביבות 45 שקלים לבקבוק בחנויות היין למרות שהוא מרגיש כמו יין הרבה יותר יקר.
מסוג היינות שאני תמיד אומרת עליהם: נקנה עוד אחד ונשים במקרר שיהיה, כי בטוח נצטרך.
