בצל מציאות ביטחונית מורכבת, ובחלוף כ-600 ימים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מפרסמת מנהלת תקומה את נתוני ההתקדמות בשיקום ובנייה מחדש של היישובים בעוטף עזה. מהנתונים עולה כי למעלה מ-59 אלף תושבים – כ-92% מכלל תושבי החבל – כבר חזרו לבתיהם.
ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן, מסר: "ההתקדמות המשמעותית בשיקום והבנייה מהווים מרכיב חשוב בתהליך השיקום של החבל. אנו פועלים ביחד עם המועצות והקהילות כדי שהחבל יחזור לשגשוג, לצמוח ולפרוח גם בהיבט הדמוגרפי. כבר עכשיו ניתן לראות בחבל את ההתחדשות, הבנייה, ההרחבות והשדרוגים. אנחנו נמשיך בעבודה המשותפת עם הקהילות למען שיפור פני החבל בחינוך, בבריאות, בכלכלה, בחקלאות ובכל תחומי החיים. כולנו מתפללים לשובם של החטופים בהקדם, ופועלים כדי להבטיח שיראו חבל ארץ פורח ומשגשג".
למעלה מ-59 אלף תושבים מתוך כ-64 אלף תושבי החבל כבר חזרו לבתיהם, המהווים כ-92% מכלל תושבי החבל. בשלושה מתוך 10 מהיישובים בעלי הפגיעה הקשה ביותר הושלמו עבודות השיפוץ הקריטיות לחזרת התושבים.
תקציב השיקום הפיזי של מנהלת תקומה לכלל הישובים עומד על כ-1.4 מיליארד שקלים, כאשר לעשרת היישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר הוקצו כ-1.1 מיליארד ש”ח, פי 4 מאומדן מס רכוש לנזק באותם יישובים. תקציבי פיתוח נוספים בסך כ-1.4 מיליארד שקלים הוקצו לתוכנית החומש לטובת שדרוג והתאמה של תשתיות, מיגון ומבני ציבור ביישובים.
מתחילת המלחמה, ב-13 מהיישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, החליטה המנהלת, בשיתוף עם הקהילות, לשפץ כ-1,850 מבני מגורים, מבני ציבור וחינוך. מתוכם שופצו או נמצאים בהליכי שיפוץ כ-110. בנוסף, כ-420 בתים נמצאים היום בבנייה מחדש מתוך כ-970 בתים המיועדים לכך.
בקיבוצים רעים, נירים וכרם שלום הסתיימו עבודות השיפוץ הקריטיות לחזרת התושבים. המניעה השיקומית תוסר רשמית בקרוב לאחר בחינה של חברת הבקרה ואישור ועדת התמיכות של מנהלת תקומה. בקיבוץ רעים לא קיימת מניעה ביטחונית לחזרת התושבים, ולכן עם ההסרה הרשמית של המניעה השיקומית יוכלו התושבים לחזור לבתיהם. עם זאת, תינתן עבורם אפשרות לשהות בפתרונות הביניים עד תום שנת הלימודים, בסוף חודש יוני 2025, לחברים שיהיו מעוניינים בכך.
בקיבוץ עין השלושה צפויות להסתיים עבודות השיפוץ הקריטיות לחזרת התושבים בקרוב וגם בו תוסר המניעה השיקומית בהתאם. עם זאת, יחד עם הקיבוצים נירים וכרם שלום, בשל מניעה ביטחונית התושבים לא יוכלו לחזור עדיין לבתיהם וימשיכו לשהות בפתרונות דיור זמניים, במימון מנהלת תקומה, עד להסרתה של המניעה הביטחונית.
עבור שלושת היישובים חולית, כפר עזה ובארי עבודות השיקום צפויות להסתיים במהלך 2026, ועבור היישובים סופה, ניר יצחק ונתיב העשרה קיימת מניעה ביטחונית בלבד.
נתוני השיקום לפי יישוב ב-10 היישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר
בבארי, שתקציב השיקום שלה נאמד בכ-465 מיליון שקלים, נרשמה התקדמות של כ-96% בעבודות שיפוץ מבני מגורים. בבארי שופצו כ-290 מתוך כ-340 מבני מגורים ו-25 מתוך 43 מבני ציבור מתוך 132. בנוסף, 52 מבני מגורים המסווגים כמיועדים להריסה בקיבוץ נמצאים בהליך מתקדם של בנייה מחדש, ועבור 12 מבנים נוספים מבוצעות עבודות תשתית להקמה. בשבוע שעבר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה היתר הקמת 20 מבני מגורים חדשים, מבני ציבור, חינוך ותשתיות בקיבוץ, כחלק מתכנית השיקום.
בכרם שלום עבודות השיקום קרובות מאוד לסיום ובמסגרתן הושלמו עבודות השיפוץ ב-70 מתוך כ-85 מבני מגורים שהיוו מניעה שיקומית לחזרת החברים הביתה. קצב התקדמות העבודות עומד על כ-85%, ותקציב השיקום נאמד בכ-10 מיליון שקלים.
בנירים הקדימו את הלו”ז המתוכנן של תכנית השיקום היישובית והושלמו עבודות השיפוץ של כ-125 מבני מגורים, המהווים 100% מהמבנים הנדרשים לשיקום. כמו כן, החלו עבודות הקמת שכונת הצעירים שצפויות להסתיים במהלך חודשי הקיץ. תקציב השיקום נאמד בכ-43 מיליון שקלים.
בקיבוץ רעים נרשמה התקדמות של כ-95%. עד כה הושלם השיפוץ בכ-90 מתוך כ-100 מבני מגורים המיועדים לשיפוץ. בנוסף, מתבצעות עבודות תכנון להקמה של עשרה מבני מגורים חדשים שיחליפו מבנים שמיועדים להריסה. תקציב השיקום ברעים עומד על כ-27 מיליון שקלים.
בנחל עוז קצב התקדמות הבנייה עומד על כ-70%. הושלמו שיפוצים בכ-70 מבני מגורים, ועוד כ-80 מבנים נמצאים בשלבים מתקדמים של שיפוץ מתוך כ-250 מבנים המיועדים לשיפוץ בסך הכול. תקציב השיקום שהוקצה לנחל עוז עומד על כ-51 מיליון שקלים.
בקיבוץ עין השלושה העבודות מתקדמות על כ-100 מבנים המיועדים לשיפוץ, כאשר 85% הושלמו העבודות זה מכבר וחלקם נמצאים בשלבי שיפוץ מתקדמים. לאחרונה הוקמו ארבעה מבני “חלף דיור” חדשים עבור משפחות שבתי המגורים שלהן נהרסו, כדי לאפשר את חזרתן לקיבוץ יחד עם הקהילה כולה. תקציב השיקום בעין השלושה נאמד בכ-18 מיליון שקלים.
בכפר עזה, בה תקציב השיקום נאמד בכ-203 מיליון שקלים, החלו עבודות השיפוץ בכ-100 מבני מגורים מתוך כ-280 מבנים המיועדים לשיפוץ בסך הכול. קצב ההתקדמות הנוכחי בקיבוץ עומד על כ-30%, והוא מתבצע בהתאם להתקדמות השיח הקהילתי והליכי שיתוף הציבור ביישוב לצד התארגנות לעבודות שיקום בהיקף נרחב.
בחולית החלו עבודות שיפוץ ב-25 מתוך כ-90 מבנים המיועדים לשיפוץ בסך הכול, לצד השלמת תכנון להריסה ובנייה מחודשת של 16 מבנים המיועדים להריסה. תכנית השיקום של קיבוץ חולית כוללת גם עבודות תשתית בהיקף נרחב בדגש של שדרוג תשתיות החשמל ביישוב. קצב הביצוע הנוכחי עומד על כ-30%, והתקציב שהוקצה לשיקום חולית עומד על כ-55 מיליון שקלים.
בכיסופים תקציב השיקום עומד על כ-84 מיליון שקלים ועבודות השיפוץ החלו בכ-20 מבני מגורים ומבני ציבור. הקיבוץ נמצא כיום בשיח עם המנהלת במטרה לעדכן את תכנית השיקום בהמשך לשיח הקהילתי וצרכי היישוב.
בניר עוז סוכמו עקרונות לביצוע תכנית השיקום בין המנהלת לבין הקיבוץ, ובימים אלה מתבצעת עבודה משותפת להשלמת התכנית המפורטת.
בקרב 34 מהיישובים בשלב זה, עבורם אין מניעה שיקומית או ביטחונית לחזרתם, כבר חזרו תושבים לבתיהם. מתקיימים תהליכי בינוי מתקדמים כחלק מתהליך מימוש הסלים היישוביים בהיקף של כ-800 מיליון ₪, שניתנו ישירות ליישובים על ידי המנהלת, באמצעות מודל חדשני ראשון מסוגו, הכולל עבודה צמודה של מנהלת תקומה ישירות מול היישובים.
הסלים ליישובים כוללים תקציבי שיקום לצד תקציבים לבניית מרחבים ושירותים קהילתיים חדשים, במטרה לחדש ולחזק את היישובים. באמצעות תקציבים אלו, נעשים ביישובים פרויקטים שונים לקידום רווחת התושבים, כמו פיתוח ושדרוג תשתיות ומערכות יישוביות, קידום תכנון, תכניות אב למבני ציבור, הקמת מבני ספורט, הקמה ושדרוג של מבני תרבות ודת, הנגשת המרחב הציבורי, שדרוג ושיפור נוי וגינון ועוד.
במנהלת תקומה מדגישים כי הם ממשיכים לפעול במגוון תחומים, בהיבטי השיקום הפיזי ובכל שאר תחומי החיים, על מנת להגשים את חזון המנהלת לחזור וליישב מחדש את הקהילות, לחדש ולהרחיב את היישובים, למנף ולהביא לשגשוג הקהילות והחבל כאזור חיוני, בר-קיימא, פורח ואטרקטיבי לתושבי החבל ולמדינת ישראל.
גולן טל מוביל את ענף הצומח ביד מרדכי: "הצלחת החקלאות ביד מרדכי נתמכת על ידי מנהלת תקומה ומשרד החקלאות. התמיכה של מנהלת תקומה מגיעה במגוון צורות – מהשקעות הון, דרך מענקים לציוד חקלאי ועד אישורים שהקלו על התהליכים הבירוקרטיים. עם תמיכה מבורכת זו, הקיבוץ מצליח ליזום נטיעות חדשות של הדרים ואבוקדו, וכן לפתח מוצרים חדשים. התמיכה מאפשרת להשקיע בעתיד ולקדם את הפיתוח לטווח הארוך".
לדבריו, החקלאות אינה רק מקור כלכלי, אלא גם ערך תרבותי ועצמאי שמחבר את הקהילה לאדמה. "השדות הירוקים, הטרקטורים העובדים והנוף המוכר שלנו, מחזקים את הזהות והשייכות של התושבים בכל חבל תקומה".
גולן מוסיף כי עבודתו מהווה מנוע צמיחה לא רק בכלכלה המקומית, אלא גם בהשראת ערכים של חדשנות, התחדשות והתגברות על אתגרים – ערכים שמובילים את הקיבוץ לעתיד טוב יותר.
חקירת מחבל שהשתתף בטבח בכפר עזה (צילום :תקשורת שב"כ)
יאיר בלברמן, מנהל רפת 232 – הרפת המשותפת לניר יצחק וסופה: "בבוקר השמונה באוקטובר, בעודו רחוק מהבית, קיבלתי את ההודעה ששינתה הכל: חדר החשמל של הרפת נשרף כליל, 600 פרות נותרו ללא חשמל וללא מערכת חליבה, והקיבוץ כולו היה מנותק. כבר מהרגע הראשון, ההחלטה הייתה ברורה – הרפת חייבת להמשיך לפעול, גם בתנאי חירום קיצוניים".
באמצעות מתנדבים מסורים וניהול מרחוק, הצליח בלברמן לייצר שגרת חירום, שכללה חליבה אחת ביום, משימה כמעט בלתי אפשרית ללא מערכת מחשוב וללא תשתיות תקינות. במשך שלושה שבועות, הפרות נחלבו – אך החלב לא שווק. רק ב-10 בנובמבר, הצליחו להשמיש את המערכות ולחזור לחליבה מסודרת.
"לאבד בני משפחה וחברים זה הכאב הקשה ביותר, אבל גם העובדה שלא טיפלתי בעגלים – זה היה בלתי נסבל". היונקיה החדשה, שנחנכה באפריל 2025, היא סמל להתחדשות ולהתמודדות.
הסיפור של יאיר בלברמן ושל רפת 232 הוא עדות חיה לרוח ההתמודדות וההקמה מחדש. לא מדובר רק בשיקום, אלא ביצירת תשתית חדשה לעתיד טוב יותר – לרפת, לקיבוצים ולכל חבל תקומה.
"הרפת הזו היא עמוד האש לפני המחנה – לא רק עבור הקיבוצים, אלא עבור כל מי שמאמין בחקלאות הישראלית ובעוצמה של הקהילה שלנו". הוא מסכם בגאווה.
כ-30% אינם עובדים, למעלה מ-40% דיווחו על חרדה כלכלית גבוהה
סקר מיוחד של פורום הביתה, המאגד את 11 היישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר ב-7 באוקטובר, חושף נתונים קשים ומדאיגים על מצבם האישי, הכלכלי והתעסוקתי של התושבים.
במלאת 600 ימים למלחמה החליטו בפורום הביתה לבחון את המצב בקרב הקהילות כיום, בדגש על הקושי הכלכלי והתעסוקתי. הפורום, שמאגד את 11 היישובים האדומים בעוטף עזה, ערך סקר מיוחד בקרב התושבים והוא כלל מדגם של 585 משיבים שהשיבו לסקר. היישובים האדומים שנכללו בסקר הם היישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר בשבעה באוקטובר – בארי, ניר עוז, נחל עוז, כפר עזה, רעים, נירים, סופה, חולית, ניר יצחק, כיסופים ונתיב העשרה.
המצב התעסוקתי של התושבים מורכב – 28.1 אחוז מהתושבים אינם עובדים כיום, לעומת 10.3% טרם פרוץ המלחמה. גם מספר העובדים במשרה מלאה ירד באופן דרמטי – רק 45% כיום לעומת 70% בשבעה באוקטובר.
45.2% מבין אלו שאינם עובדים אומרים כי הדבר נובע מקושי רגשי/נפשי, 10% אמרו כי מקום העבודה נסגר/נהרס, 9.1% פוטרו או יצאו לחופשה ללא תשלום, 17.7% אמרו כי ניהול הבית והטיפול בילדים אינו מאפשר להם לעבוד.
כ-30% לא מרוצים ממצבם התעסוקתי כיום. 6.5% מהתושבים כבר עשו הסבה מקצועית מאז פרוץ המלחמה, 26.1% מתכננים לעשות זאת.
ביחס להוצאות- כ-60% דיווחו שההוצאות שלהם גבוהות יותר באופן ניכר מאז פרוץ המלחמה. התחומים העיקריים – צריכה בסיסית (74.6%), תחבורה, (60.1%), תמיכה בבני משפחה (45.9%), בריאות (40.3%), דיור (29.1%), חינוך (22.6%), בטחון אישי (19%), הלוואות, חובות, החזרי תשלומים (12.1%).
התושבים מדווחים על חרדה גבוהה ביחס למצב הכלכלי. למעלה מ-70% מדווחים כי חשים חרדה כלכלית גבוהה יותר בעקבות המלחמה. 41.8% אמרו כי מדובר בחרדה כלכלית גבוהה באופן משמעותי מלפני שבעה באוקטובר.
בין הצרכים שעלו כצורך דחוף משמעותי לטיפול היו יצירת מקומות עבודה (26.2%), הקמת אזורי תעשיה חדשים בעוטף (15.5%), סיוע לעסקים קטנים (15.7%), הטבות לזוגות צעירים שיעברו לעוטף (14.7%) וסיוע למשקים (10.9%).
מנכ"ל פורום הביתה עדן ביזמן אמר כי "הנתונים שעולים מהסקר הזה מציבים לנו תמרור אדום ובוהק. המצב הכלכלי והתעסוקתי בקרב התושבים מחייב התייחסות ומציאת פתרונות באופן מיידי. זאת, כשהקושי הגדול והדבר הדחוף ביותר לכל תושב היא החזרת חבריהם משבי חמאס – החיים למשפחותיהם, והחללים לקבורה. שום סיוע כלכלי כזה או אחר יוכל להביא לשיקום אמיתי בלי השבת החטופים משבי האויב".
