המלחמה שלנו עלתה לארה"ב מיליארדים רבים. כש-5.7 מיליארד דולר הלכו למערך ההגנה האווירי שלנו (כולל כיפת ברזל וקלע דוד) ו-4.4 מיליארד דולר בהעברת מלאי תחמושת ונשק לצבא. כל הנתונים לקוחים מעבודה מחקרית שעשו באוניברסיטת בראון ובמכון "ווטסון ליחסים בינלאומיים".
ההוצאות הללו, אגב, לא לוקחות בחשבון את הסיוע של הצבא האמריקאי בכל מה שקשור למודיעין, שיתופי פעולה צבאיים ושיתוף מידע ומדע – עניינים לא פחות קריטיים לעתידה של ישראל כמדינה בעלת צבא מתקדם. וכל הסכומים הנ"ל לא כוללים בחשבון כל סיוע כלכלי אחר שהגיע לישראל מכיסי משלמי המסים האמריקאים – שנאמד בעשרות מיליארדי דולרים מאז 1948.
כאמור, מי שיצטרך להתמודד עם החוב העצום של ארצות הברית הם דורות העתיד של האמריקאים.
הם יצטרכו לשלם יותר מסים, הם יהיו חייבים לקצץ בהטבות המועטות שהם מקבלים והם יצטרכו לבטל כל תמיכה במדינות זרות שאין עליה הסכמה רחבה בקונגרס. זה יותיר אותנו, את דור העתיד של ישראל, בלי תמיכה כלכלית וצבאית אוטומטית מארצות הברית.
רבים מהדמוקרטים יתנגדו באופן עקרוני לכך והרפובליקנים, כאמור, ישאלו מה הם מרוויחים מזה.
זה מה שקורה כשבשלטון שלנו יושבים אנשים שרוצים כאן רודנות דתית ומוכנים להקריב את מערכת היחסים שלנו עם העולם כולו בשביל להשיג אותה. ככה נראה העתיד שלנו כשמנהל את המדינה נאשם בשחיתות שלשכתו נגועה באינטרסים קטארים. ככה נראה אובדן כל יתרון אסטרטגי שהיה לנו. ככה נראה הסוף של מדינת ישראל כמדינה חזקה.
