אני חושש מאוד־מאוד, וחששי הולך וגובר, כי לא הממשלה, לא הקואליציה, לא צה”ל, לא האופוזיציה ולא הציבור בכללו מבינים מספיק ולעומק את המשמעות האמיתית של אי־גיוס החרדים לשירות מלא בצה”ל. זה כבר לא רק הצורך בהשתתפות בעול הביטחון וביצירת שוויון בין חלקי האוכלוסייה, וזה כבר לא רק הנזק הכלכלי והחברתי האדיר שנגרם בשל אי־הגיוס. כיום זהו איום ממשי המסכן את המפעל הציוני כולו. ממש כך. אם לא נפנים זאת, ולא נדע להתייצב מול איום זה בנחישות וללא תמרונים אוויליים, המפעל הציוני כולו עלול להיהרס.
אני לא מתכוון להאשים יחידים, צעירים, באוכלוסייה זו. הם גודלו במבנה חברתי סגור, ברעיונות מתעתעים. ראייתם את מציאות החיים הונדסה. הם אומרים כי לימוד תורה הוא שמגן על המדינה, ולא, חלילה, כוחו של צה”ל, אף שחלקם יודע שאין זה כך. הם חונכו לדקלם, בתמיכת המערכת הפוליטית הרקובה שלנו, שהעדיפה תמיד אינטרסים של שלטון על פני שמירה על ערכי יסוד.
אוכלוסיית ישראל כולה מונה כיום כעשרה מיליון נפש, מתוכם כ־1.25 מיליון נפש מהמגזר החרדי – 12.5% מכלל האוכלוסייה, כשבאוכלוסייה היהודית חלקם של החרדים גדול עוד יותר. ההערכה היא שעד שנת 2040 הם יכפילו את מספרם. מוסדות מחקר מעריכים שתרומתו המעטה של המגזר החרדי לכלכלת המדינה עולה לנו עשרות מיליארדי שקלים בשנה.
עלינו להפנים את האמת הפשוטה: אי־שיתוף החרדים בנטל הביטחון ובנטל הכלכלה מסכן את עתיד המדינה, את פסגת הישגיו של הלאום היהודי לאחר אלפיים שנות גלות. ועלינו להבין מה יש לעשות כדי לחולל שינוי. אין אנו זקוקים לאיוולת בדמות חוקי גיוס חדשים, לא של הממשלה ולא של האופוזיציה. הם אינם יותר מתמרון הונאה חקיקתי. יש לאכוף את החוק הקיים.
“אי אפשר ללא הסכמה”, אומרים לנו כמה סמרטוטים בלבוש שרים, כאשר מה שמעניין אותם הוא חנופה ושמירה על עתידם הפוליטי. אבל הדבר יהיה חייב להיעשות במאבק חסר פשרות. אסור להירתע. לא רק לשלול הטבות כלכליות, אלא גם להכניס כמה עשרות חרדים חייבים בגיוס למאסר מתמשך עד שיאמרו “רוצים אנו”. ובהמשך עוד כמה עשרות. ואחריהם עוד.
יהיו מהומות והפגנות אלימות ושיבושי תנועה חמורים, ומתקפות על הצבא והמשטרה. זה יהיה מאבק ממושך, אבל בסופו של דבר ננצח. חובה עלינו לנצח כי בידינו הופקד עתידו של החזון הציוני, ואין דרך אחרת לעשות זאת. המגזר החרדי ישתולל וימרוד, אבל הוא יסתגל. כשיבין שאנחנו רציניים, הוא ישתלב במעגל ביטחון המדינה ויתרום לכלכלה. הגענו אל סף קו השבר הלאומי.