תורת המוסר בפילוסופיה עוסקת בקודים מוסריים של טוב ורע, יושרה, שקיפות ואמינות. אתיקה מקצועית עוסקת בהתנהלות והתנהגות של אנשי מקצוע, ואני מצפה מהמורים של ילדיי ונכדיי שינהגו באופן אתי ויחנכו את הדור הצעיר לפי הקודים המוסריים. איני יודע איך להגדיר את הרגשתי כאשר שמעתי שמורי ישראל הודיעו כאיש אחד שהם חולים ולא הגיעו לעבודה.
המורים נעדרו מההוראה בניגוד לצו בית הדין הארצי לדיני עבודה והוציאו אישורי מחלה. איזו דוגמה מוסרית וחינוכית הם מציבים לדור הצעיר, כאשר לא נענים לצו בית משפט ומשקרים במצח נחושה?
למען הסר ספק, אני תומך בדרישות המורים. לדעתי מגיע להם לקבל יותר ממה שהם מקבלים, ואני מסכים עם מחאתם, אבל אני מסתייג מהדרך. ולא פחות מכך, מפריע לי שיש רופאים שנתנו למורים אישורי מחלה. איפה האתיקה שלהם? האם זה לא בבחינת מוסיף חטא על פשע? ושלא יספרו לי שהאישורים ניתנו בתום לב. רופא מכיר את מטופליו, יודע במה הם עוסקים ומקשיב לחדשות.
אכן, הדור הולך ופוחת. הכול מותר, הכול חוקי, הכול קומבינה. איך אומרים אצלנו? "יהיה בסדר", וזאת אף שהוחלט על שקט תעשייתי עד ספטמבר 2025. מורים מחויבים לתלמידיהם, ואני שואל: האם מטרת המורים, ככל שתהיה מוצדקת, מקדשת אמצעי פסול כמו דיווח כוזב?
ואם באתיקה עסקינן, בצעד מרגיז הוסבו רכבות ואוטובוסים מהסעתם של חיילי מילואים וסדיר לצורך הסעת משתתפים להילולה במירון. המדינה ומשרד התחבורה מחויבים לדאוג לכל האזרחים, וכאשר בזמן חירום ומתח ביטחוני חיילים מוצאים עצמם ללא תחבורה נאותה, בעוד משאבים אלה מוקצים לאירוע דתי – מדובר באי-שוויון ברור ומקומם.
עקרון הקדימות המוסרי והאתי אומר כי משאבים מוגבלים חייבים להיות מוקצים קודם כול ולפני הכול לצרכים ביטחוניים ולצרכים דחופים. הילולת מירון, עם כל הכבוד, ויש כבוד, אינה חיונית לביטחון המדינה, אולי רק לביטחון הקואליציה. מרגיז עוד יותר כאשר הדבר נעשה כהחלטה, וכלל לא בטוח שתואם עם הצבא.
עושה רושם שההחלטה להסב את התחבורה הציבורית לצורכי המגזר הדתי נובעת משיקולים פוליטיים, מתוך רצון לרצות קהל יעד אלקטורלי, ומה זה אם לא שוחד פוליטי?
התנהלות בלתי מוסרית זו מעמיקה את תחושת הלוחמים שהמדינה לא ערה לצורכיהם, מעמיסה עליהם, ומאידך פוטרת מגזרים אחרים ממעמסה, ובנוסף גם מצ'פרת אותם. הרי לכם נדבך נוסף בקיר האטום שמקימה הממשלה.
