חיג'אזי, תושבת עזה בת 38, תיארה בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס על המציאות הקשה ברצועה. "אני כל כך מתביישת בעצמי שאני לא מצליחה להאכיל את ילדיי. אני בוכה בלילה כשהתינוקת שלי בוכה והבטן שלה כואבת מרעב", סיפרה. לטענתה, ביתה בת השש לא ישנה השבוע בגלל תקיפות צה"ל ברצועה וכשהיא מצליחה להירדם, היא מתעוררת רועדת ומבועתת "אז אני נזכרת שלא אכלה והיא רעבה. אני משכיב אותה בחזרה לישון, מבטיח לה אוכל בבוקר. כמובן שאני משקרת", אמרה חיג'אזי.
ביום שבו נסגר המטבח הקהילתי, התינוקת בת ה-11 חודשים ניזונה רק משקית בוטנים, תוסף תזונה שהשיגה חיג'אזי מאחת המרפאות. הילדים הגדולים, מוסטפא ועלי, נאלצים לשאת מים בג'ריקנים מרובע אחר במחנה כשמכלית המים לא מגיעה, משימה שהופכת קשה יותר בגלל הרעב המתמשך. "פעם היו לנו ביצים, פלאפל, עוף, ירקות. היום אין לנו כלום", סיפרה האם. "אנחנו אזרחים. אין לנו מה לומר במלחמה הזאת. כל מה שאנחנו רוצים זה שייגמר, שנחזור לישון עם בטן מלאה ובלי פחד".
