בין השיחות על שיקום תשתיות, שדרוג מוסדות חינוך והחזרת הביטחון האישי – יש מי שממקדים מבט דווקא בבני ה־18 עד 35. במנהלת תקומה מאמינים שהתשובה האמיתית לשיקום חבל תקומה לא תבוא רק מהחלטות מלמעלה, אלא מהשטח – ובעיקר מהצעירים, שמוגדרים שם לא כ”קהל יעד”, אלא כשותפים מלאים בתהליך.
במנהלת תקומה מסרו כי “הצעירים הם אלה שיובילו את הצמיחה – אם רק נדע להקשיב להם, לתת מענה לצרכים שלהם ולספק להם מסגרות מותאמות. הם הכוח הדינמי שידחוף את היישובים קדימה. גם אם לפעמים הם לא בקדמת הבמה – מדובר באוכלוסייה קריטית לשיקום החברתי של האזור".
בשלב הראשון, המנהלת הבינה שתחום הצעירים מחייב שותפות מול גורמים נוספים בתחום: רשות הצעירים במשרד נגב וגליל, משרד ההתיישבות והביטחון לעניין מכינות גרעיני נח״ל, ישיבות הסדר ואחרים ובדגש על שותפות עם מנהלות יחידות הצעירים בחמש רשויות התקומה ואשכול נגב מערבי. לפיכך הוחלט במנהלת להשיק תוכנית עבודה אסטרטגית בשיתוף קרן רש”י. מטרת המהלך הייתה למפות את הצרכים המדויקים של צעירי החבל בכל רשות – בתחומי חינוך, תעסוקה, דיור, תרבות וספורט – ולבסס על כך תוכניות מעקב ומדידה.
“אי אפשר להקצות תקציבים ולצפות לתוצאות בלי לדעת מה באמת חשוב לצעירים", נמסר ממנהלת תקומה. הסקר האסטרטגי הוביל להבנה מעמיקה: אין מדובר באוכלוסייה אחת, אלא בשכבות שונות – מתגייסים, חיילים משוחררים, סטודנטים, חניכי מכינות, צעירים בישיבות הסדר, צעירים בפרק שלפני או אחרי משפחה – וכל אחת מהן דורשת מענה שונה.
המהלך השני שהוטמע במהירות היה שילוב רכזי צעירים בכל יישוב. בתוך חודשים ספורים כבר פעלו בשטח כ־40 רכזים, שקיבלו ליווי מקצועי ותקציבים להובלת מיזמים. תפקידם היה להיות החיבור בין השטח למנהיגות – להקשיב, לארגן, ליזום, ולהנגיש את הצרכים. כל יישוב ביצע את הפעילויות הרלוונטיות לו, לפי אופי הקהילה.
כך, למשל:
- בקיבוץ אור הנר ובקיבוצים נוספים, נפתחה קבוצת “הניצנים של אופיר” – תוכנית מלגות שנועדה לחבר את הצעירים ליישוב.
- בניר עם נפתח מרכז מוזיקה ביוזמת צעירי הקיבוץ, קמה קבוצה של “אוהל אברהם” לעיבוד האובדן של צעיר מהקהילה, התקיימו סדנאות חוסן ונפתח חדר כושר ייעודי.
- בקיבוץ ארז החלו פעילויות להורים צעירים בהתאם לצרכים שעלו מהשטח.
- בכפר עזה נפתחו ריטריטים לקבוצות גיל שונות לצד פעילות שוטפת.
- במושב יכיני נערכו סדנאות גיבוש, פיתוח אישי וחוסן, והוקם פאב קהילתי לצעירים.
- במפלסים שלוש צעירות הפיחו חיים בפרויקט הקיבוצי הישן “יד שנייה” והחלו להפעילו בהתנדבות.
- בנחל עוז הוקם חמ”ל צעירים לבדיקת מצבם של צעירי הקיבוץ, התקיימו מפגשי עיבוד, שיחות מקצועיות ואירועי חיבור מחודש.
אחת ההשקעות הבולטות הייתה בתחום המכינות הקדם־צבאיות. בתוך חצי שנה בלבד, הוכפל מספר המסגרות הפעילות באזור – משתי שלוחות לשש – בהשקעה של כמיליון שקלים מתוך תקציב כולל של כ־7 מיליון שקלים.
בין המכינות החדשות: מכינת דרור ביד מרדכי ובשדרות, שלוחה של מכינת עין פרת מניר עם בקיבוץ סופה, מכינת יונתן מעלומים פתחה שלוחה בקיבוץ סעד, בגבים נפתחה מכינת מיתרים לכיש, בנוסף לזו שבנחל עוז. כל אלו מצטרפות למכינות הוותיקות: מכינת נחשון בשדרות, מכינת מעמקים במגן ומכינת הנגב בחולית. במנהלת מדגישים: “חניכי המכינות משתלבים בחיי הקהילה, לוקחים תפקידים, יוצרים אווירה צעירה ודינמית ותורמים לשיקום החברתי והנפשי של האזור".
מיזם נוסף שנולד בשטח הוא “מיזמי צעירים” – קול קורא לפרויקטים יצירתיים של צעירים בתחומי התרבות, חינוך, קהילה, קפה, אמנות ועוד. התקציבים שניתנו (50–350 אלף ש”ח לכל יוזמה) הגיעו עם חבילת ליווי מקצועית, חיבור לשותפים ומשאבים – וכל זאת כדי להעניק לצעירים את הביטחון ליזום ולבצע.
במקביל, הושקו מלגות לסטודנטים תושבי חבל תקומה הלומדים ברחבי הארץ, כדי להקל עליהם את המעבר לאקדמיה. כמו כן, בשיתוף עמותת “עתיד לעוטף” נפתחה תוכנית הכשרה למנהיגים צעירים שעתידים להשתלב במערכות הציבוריות המקומיות והממשלתיות. במנהלת תקומה מסרו כי ההצלחה הגדולה ביותר היא לא בפרויקט אחד כזה או אחר, אלא בכך שנושא הצעירים הפך ל”בון טון” – השיח המרכזי בתהליך השיקום.
ההשקעה ברכזים, ביוזמות ובתשתית ההקשבה יצרה אפקט הדהוד: עמותות, קרנות פילנתרופיות וראשי רשויות הצטרפו למהלך, ובעקבות זאת – תוכניות חדשות ממשיכות לצמוח. “כשנותנים לצעירים מקום, כל השאר קורה מעצמו", מסכמים במנהלת, ומדגישים: “השיקום הקהילתי לא יצליח בלי לשים את הדור הבא בלב העשייה. צעירי המקום, לצד צעירים מבחוץ שמגיעים מתוך שליחות, הופכים יחד למנוע הצמיחה של חבל תקומה".
