בני בן ה־3 וחצי מסרב לישון בחדר שלו. גם אם אנחנו מצליחים להרדים אותו בחדר, הוא מתעורר ורץ לישון במיטה שלנו, לא לפני שהוא דורש חיבוק או ליטוף. אנחנו מבינים שהוא צריך את תשומת הלב הזו, בעיקר בשל העובדה שלפני כשלושה חודשים נולדה לו אחות קטנה, ונראה שהוא ממש זקוק למגע ולחום, בעיקר בלילה, אבל היינו רוצים שהוא בכל זאת יישן בחדר שלו. מה עושים?
“בתחילה חשוב לי לציין שלכולנו יש מחזורי שינה. הרי גם אנשים מבוגרים מתעוררים בלילה כמה וכמה פעמים, ולא תמיד הם שמים לב לזה. מהדברים שאת מתארת נראה שהילד זקוק למגע כדי לעבור ממחזור שינה אחד לשני. אם תעבירו את שני הילדים לחדר אחד, תעבירו לו מסר חשוב מבחינה אישית, וגם מבחינה רגשית. זכרו: ילדים אינם עובדים עם הראש – הם עובדים עם הלב. הילד הזה לא מסוגל להירדם בלי מגע. הוא התרגל לדבר מסוים, והשינוי אינו פשוט. קל וחומר כשיש לו אחות קטנה. קחו אותו לשיחה, תגידו לו שאתם סומכים עליו ולא מתכוונים להעיר לו על זה יותר, ואז תעמדו מאחורי ההחלטה שלכם עד שהוא יתרגל לישון בחדר עם אחותו”.
הבן שלי, בן שנתיים וחצי, עדיין לא גמול מחיתולים. לפני כחודש הוא עבר למיטה של גדולים, המעבר היה מאתגר, אבל זה מאחורינו. בשבועות האחרונים הוא התחיל לבקש מוצץ כל הזמן, וזה דבר שלא היה קודם. אנחנו לא יודעים להיכנס עם הילד ראש בראש, ואם אני אומרת לו שעדיף לא להשתמש במוצץ עכשיו, הוא מתחיל לבכות ולצרוח עד שהוא מקבל. האם עלינו לאפשר לו מוצץ בכל פעם שהוא מבקש?
“ילדים עד גיל 7 עוברים את השינויים הכי משמעותיים בחיים שלהם, ומתמודדים עם לא מעט סיטואציות במהלך היום־יום. אני רוצה להעלות פה שאלה חשובה לא פחות: מה לומד ילד כשאומרים לו לא להשתמש במשהו, ואז הוא בוכה ובוכה עד שהוא מקבל אותו? הוא לומד שכל מה שהוא צריך זה לבכות ולצעוק עד שהוא מקבל את מה שהוא רוצה. האם זה מה שאת רוצה להעביר לילד שלך גם בהמשך? אולי קשה לו עם המעבר למיטה, אולי אחד הילדים מציק לו בגן, או אולי הוא פשוט אינו רגוע וזקוק לרוגע שמקנה לו המוצץ? בשורה התחתונה, אין סיבה להיכנס איתו למלחמות על מוצץ. תנו לו מוצץ, ומקסימום בעוד כחודש תתחילו בהדרגה להפחית את השימוש במוצץ”.
בשבועות האחרונים בני בן השנתיים וחצי התחיל להתרחק ממני, ואני לא יודעת איך להגיב לזה בצורה נכונה. הוא מבקש שאבא שלו יהיה איתו אחרי המקלחת, וגם כשהוא קם בלילה. הוא ממש מתעקש שאני לא אתקרב אליו. זה קורה כל הזמן, חוץ מבשעות הבוקר. ברגע שהוא מתעורר הוא קורא לי ומבקש שאני אארגן אותו. אני שמה לב לכך שאני מאוד נעלבת ממנו. איך אוכל לתקשר איתו נכון?
"החל מגיל שנתיים יש התפתחות קוגניטיבית גדולה מאוד, והילד לומד שהוא ישות אוטונומית ושיש לו רצון משל עצמו. אני מבינה שאת נעלבת, אבל חשוב שתדעי שהילד מתפתח כראוי, ושאת אפילו צריכה לשמוח בזה שהוא מגיב כך. נשאר להבין איך מתמודדים עם העניין בפן החינוכי. אם הילד קורא לאבא שלו, וכשאת מגיעה אליו הוא אומר לך שהוא רוצה שתלכי, את יכולה להגיד לו שאת מאוד עצובה בגלל זה, ופשוט ללכת. כך או כך, אין סיבה להפוך את השיח הזה בינך לבינו למאבק, או לנסות לשכנע אותו שאת פה עכשיו, ואת תטפלי בו. הרי אנחנו מבינים שהוא לא עושה את זה במתכוון, והוא לא עושה את זה נגדך – הוא עושה את זה כי הוא יכול וכי בשלב הזה הוא לומד את עצמו ואת תחום היכולת שלו".
"יש מצבים שבהם את צריכה להחליט, בהסכמה עם בן הזוג שלך, כמובן, שאתם לא נכנעים לרצונות של הילד. לצורך העניין, אם הוא רוצה שאביו יקלח אותו, אבל אבא בדיוק מכין ארוחת ערב, או נח אחרי העבודה, אפשר להסביר לו שאת תעשי את זה. נכון שתיאלצי להתמודד עם ילד מתוסכל, ואולי אפילו בוכה, אבל הוא ילמד בהמון אהבה שיש פעמים שבהן נענים לדרישות שלו, ויש פעמים שלא".
