העותרים מדגישים כי מדובר בעסקים קטנים ובינוניים, לרבות עסקים משפחתיים, שלא יוכלו לעמוד בתשלום הערובה שתידרש מהם, בטח שלא ביחס להזמנות קיימות, ועלולים להגיע לחדלות פירעון. ההחלטה תפגע לא רק ביבואנים אלא גם בלקוחותיהם, ובהם חברות האמונות על פרויקטים חשובים ומרכזיים כמו הרכבת הקלה בירושלים, בית החולים סורוקה, פרויקטים לשיקום עוטף עזה, מגדל מרום בירושלים, מגדל בית אמרון בהרצליה וקניון גבעת שמואל.
העותרים טוענים שהממונה לא ביסס את הטענה שלו לפיה צפוי נזק מיידי לענף שמצדיק את הטלת הערובה הזמנית, והוא הסתפק בלקבוע שהפגיעה בתעשייה היצרנית המקומית חריפה בתקופת החקירה שערך, אבל לא הציג אף ראיה תומכת.
החשש המרכזי שהציג הממונה, היה שללא הטלת ערובה זמנית, היבואנים יגדילו את הייבוא מתוך כוונה לצבור מלאים ובכך לעקוף את היטל ההיצף לכשיוטל. היבואנים טוענים מנגד, שהממונה לא הציג שום נימוק לביסוס החשש והסתפק בחשש תיאורטי בלבד.
עוד נטען שם, שההחלטה סותרת באופן ישיר את מדיניות ממשלת ישראל משנת 2022, שדגלה בביטול מכסים על מוצרים שונים, לרבות מוצרי האלומיניום, במטרה להגדיל את הייבוא ולהוריד את מחירים. "הגידול ביבוא והפחתת המחירים שהממונה תוקף בהחלטתו, הם תוצאה ישירה ורצויה של מדיניות ממשלת ישראל, ולכן החלטת הממונה סותרת באופן ישיר את מדיניות הממשלה, ומשמעותה היא שאת מה שעשתה המדינה ביד אחת, מבקשת היד השנייה – באמצעות החלטת ביניים – לבטל".
בנוסף, הם טוענים שהממונה התעלם מהחלטת ממשלת סין מדצמבר 2024, לבטל את הקלת המס בגובה 13% על יצוא מוצרי האלומיניום. מה ששומט את הקרקע מתחת לטענתו על הצורך בהטלת ערובה.
העותרים מבקשים מבית המשפט להורות על ביטול הערובה הזמנית. לחלופין, הם מבקשים מבית המשפט "לצמצם את תחולתה, כך שלא תחול על מוצרים שהוזמנו מכוח חוזים שנחתמו עובר לקבלת ההחלטה", כלומר כל ההזמנות שנעשו לפני 5 במאי, תאריך הטלת היטל ההיצף.
