טיפול בנפגעי טראומה הוא אתגר מקצועי ורגשי משמעותי עבור מטפלים בבריאות הנפש. חשיפה לתיאורים קשים של חוויות טראומטיות במסגרת טיפול עלולה להוביל להופעת תסמיני מצוקה נפשית אצל המטפלים עצמם, תופעה המכונה טראומה משנית. אירועים רחבי היקף, כמו מתקפת שבעה באוקטובר והמלחמה, מעלים עוד יותר את הסיכון לכך בשל העומס החריג במספר הנפגעים והיקף התכנים הטראומטיים המובאים לטיפול.
מחקר חדש שנערך בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, הנחשף כאן לראשונה לציבור ופורסם לאחרונה בכתב העת המקצועי Psychological Trauma Theory Research, Practice, and Policy, מצא כי 18% מהמטפלים בבריאות הנפש (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים) שטיפלו באנשים לאחר מתקפת שבעה באוקטובר – הציגו תסמינים חמורים של פוסט-טראומה בעקבות התיאורים שנחשפו אליהם בטיפול.
במחקר ביקשו ד"ר דנה שמאי-לשם ופרופ' סימון שמאי-צורי מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, יחד עם הדוקטורנטית שיר פורת-בוטמן ופרופ' עינת לוי-גיגי מאוניברסיטת בר-אילן, לבדוק אם אמפתיה, שהיא מרכיב חיוני ליצירת קשר טיפולי אפקטיבי, עלולה גם להיות גורם סיכון להופעת תסמיני פוסט-טראומה בקרב מטפלים שנחשפו לתכנים טראומטיים במסגרת עבודתם.
הממצאים מראים כי רמות גבוהות של אמפתיה, בעיקר דאגה ונטייה להזדהות רגשית עמוקה עם מטופלים, מגבירות את הסיכון של המטפלים להיפגע נפשית בעקבות חשיפה לתוכן טראומטי. לעומת זאת, מרכיבי אמפתיה אחרים, כמו אימוץ נקודת מבט של המטופל, לא נמצאו קשורים להחמרת הסיכון. "אמפתיה היא כלי מרכזי בטיפול, אך במצבי חירום היא עלולה להפוך גם לגורם סיכון לבריאות המטפל", אומרים החוקרים.
המחקר נערך בין דצמבר 2023 לפברואר 2024, וכלל 73 פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים חודשיים בלבד לתוך המלחמה. "תוצאות המחקר שלנו מדגישות את הדילמה המורכבת שאיתה מתמודדים מטפלים: האמפתיה, החיונית להצלחת הטיפול, עלולה גם להעמיד את המטפל עצמו בסיכון נפשי, במיוחד בתקופות של מצבי חירום רחבי היקף", אמרו החוקרות ל"מעריב".
עוד הוסיפו: "על רקע התקופה הנוכחית בישראל, הממצאים מדגישים את הצורך בפיתוח תוכניות הכשרה והדרכה ייעודיות למטפלים, שיסייעו להם לווסת את התגובות הרגשיות ולהתמודד עם חשיפה חוזרת לתכנים טראומטיים".
