יובל רפאל תעלה הערב (22:00, כאן 11) לבמה הגדולה של האירוויזיון בבאזל, מול עשרות מיליוני צופים ברחבי העולם. זהו רגע השיא במסע יוצא דופן שעברה מאז הטבח בפסטיבל נובה ועד שהגיעה למעמד היוקרתי של נציגת ישראל בתחרות המוזיקה הבינלאומית הגדולה בעולם. היא עשתה את זה לא בשל חישובי קריירה קרים, אלא מתוך החלטה עמוקה – להפוך את הסיפור האישי הקשה שלה, של ניצולי הנובה, של החטופים, ושל מדינת ישראל כולה לקריאה של תקווה, אור והתחדשות, מול שתיקתו של העולם.
השיר "New Day Will Rise", שאותו כתבה והלחינה קרן פלס, כבר הצליח לגעת בלבבות רבים ברחבי אירופה. השיר הצליח לחדור אפילו את אלה שמתנגדים פוליטית להגעתה של ישראל לאירוויזיון. במתחם העיתונאים בשטיח הטורקיז פנו אלינו לא מעט עיתונאים שאמרו כי לטעמם מדובר בשיר הטוב ביותר השנה. אחד מהם, מגרמניה, אמר לנו "איגוד השידור האירופי (EBU) יהיה בבעיה גדולה", רמז לכך שלדעתו יובל רפאל תהיה המנצחת הגדולה בגמר.
אבל מאחורי המילים והצלילים, יש בחורה אחת, עוד לא בת 25, שעולה על הבמה עם לב פתוח, סיפור אישי מורכב, וגישה מעוררת השראה. רגע לפני חצי הגמר השני של אירוויזיון 2025, שוחחנו איתה.
קודם כל מה שלומך? איך מרגישים?
"מדהים, התרגשות ענקית, רצון ענק להביא גאווה".
את עברת מסע בלתי נתפס. אין אף אמן של אף מדינה שעבר את מה שאת עברת, מהנובה, ל"הכוכב הבא", ועכשיו לכאן. איך מכינים את עצמך, מה יעבור לך בראש ברגע הזה שניתן האות ואת מתחילה לשיר?
"אני יכולה לענות לך על זה אחרי, אבל אני חושבת שקודם כל גאווה גדולה, התרגשות ענקית. רצון להביא את הכי טוב שיש. אני חושבת שגם מניסיון עבר יש שם איזה שהוא שחרור, של כל העבודה הטכנית וכל הבלגן וההתרוצצויות. יש רגע כזה אותנטי של רגש אמיתי מהלב, שזה מה שבדרך כלל הכי סוחף אותי בבמה".
