סטטוס קידום החקיקה לוועדת חקירה לאירועי השבעה באוקטובר, אותה מקדם חבר הכנסת אריאל קלנר (הליכוד), תקוע. למרות שפרסם את המתווה לפני כמעט שלושה חודשים, הצעת החוק עצמה עדיין לא הונחה על שולחן הכנסת.
המתווה שגיבש קלנר נועד להחליף את המנגנון המקובל של ועדת חקירה ממלכתית, שמוקמת על ידי נשיא בית המשפט העליון. תחת זאת, קלנר מציע ועדת חקירה מיוחדת שמורכבת מתשעה חברים, לפי ההרכב הבא: שני משפטנים הכשירים לכהן כשופטי עליון, שני בכירים לשעבר בצה"ל, במשטרה או בשב"כ, שתי דמויות ציבוריות בעלות ניסיון ניהולי רחב מהמגזר הציבורי או הפרטי, ושני נציגים ממשפחות החטופים והשכולים. החבר התשיעי, שישמש כיושב ראש הוועדה, ייבחר על ידי שמונת החברים הראשונים.
בחירת ששת אנשי המקצוע תיעשה באחת משתי דרכים: או ברוב מיוחד של 80 חברי כנסת, או באופן פריטטי – שלושה נציגים שימונו על ידי הקואליציה ושלושה על ידי האופוזיציה. לאחר שייבחרו, אותם שישה הם שיקבעו מי יהיו שני נציגי משפחות הנפגעים.
למעריב נודע על פרט שלא פורסם עד כה במתווה החוק: תחום החקירה שיתבצע במסגרת ועדת החקירה לא יתמקד רק באירועי 7 באוקטובר עצמם, אלא יכלול רטרוספקטיבה של 30 שנה – מהסכמי אוסלו ועד הטבח. הוועדה תידרש לבדוק את ההתפתחויות ברצועת עזה לאורך השנים, לרבות השפעת ההתנתקות, חטיפת החייל גלעד שליט, עסקת שליט ושחרור מחבלים – כולל שחרורו של יחיא סינוואר, שנחשב לאחד ממובילי מתקפת הטרור של חמאס.
עוד נודע למעריב כי מי שנתן לקלנר את האור הירוק לגבש את המתווה היה לא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו. למרות זאת, החוק תקוע – ואינו מקודם בפועל. לפי גורמים פוליטיים, נתניהו אינו תומך בהנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת בשלב זה, אף שאינו מוכן להקים ועדת חקירה ממלכתית לפי ההליך המסורתי.
כלומר, ראש הממשלה תומך עקרונית רק במתווה של קלנר – אך גם אותו מסרב לקדם בשלב זה. מלשכת ראש הממשלה לא נמסרה תגובה לפניית מעריב.
