בערך לפני שלושים ושלוש שנה, בספר "צינורות", ספרו הראשון של הסופר אתגר קרת שיצא בהוצאת עם עובד, הופיע סיפור קצר, מוזר ואניגמטי במיוחד בשם "הבן של ראש המוסד".
מסופר שם על בחור בשם אלכס, שיש לו רגליים דקות וארוכות והוא לא יודע בכלל שאבא שלו הוא ראש המוסד. הוא חושב שאבא שלו הוא קבלן עפר ואולי יש לו סכסוך עם אחד העובדים הערבים שלו, מפני שבכל בוקר הוא מוציא את אקדח הבארטה שלו ובודק אחד אחד את כל הקליעים שנמצאים שם.
לאלכס יש חברה בשם גבי, שהוא גנב מחבר שלו בשם סימון, שגם אבא שלו הוא קבלן עפר. יום אחד אלכס חוזר מאימון בספורטק ופוגש את סימון שנמצא במצב רוח ירוד במיוחד. ירוד בגלל שבאותו יום הוא הרס כנראה לאבא שלו את אחד הדחפורים בעבודה, וגם בגלל שהגיעה אליו שמועה שאחותו מזדיינת עם אחד הפועלים הערבים שלהם.
סימון קצת שתוי והוא משפיל את אלכס. הוא מורה לו לפשוט את בגדיו, ואחר כך הוא גוזר אותם, קושר אותם לאבן כבדה ומשליך אותם לירקון ושולח את אלכס עירום ועריה חזרה הביתה.
והנה מגיע מבחן הגבריות של אלכס. האם רק ישכב ויילל במיטה או שיעשה מעשה.ֿ הרבה אנחנו לא יודעים, רק שהוא גונב את האקדח של אבא שלו (האקדח שהופיע במערכה הראשונה), יוצא מהבית ואחר כך חוזר ומשיב את האקדח בהיחבא למגירה התחתונה.
