המתח עולה, אירוויזיון 2025 הגיע לקדם אחווה בין עמים. האם הסקנדינביות עדיין אוהבות זו את זו? האם קפריסין ויוון עדיין בסטיז? וחוץ מאחווה, גם שירים יש באירוויזיון, שלוש דקות האחד, אבל אלה שוליים, אפשר לדלג עליהם ולהתחיל מיד בהצבעה. או קודם: בהפרעות צורמות לשיר הישראלי.
זה לא חדש. בין התלבושות הנוצצות והפירוטכניקה השמימית הפך האירוויזיון לזירה אנטי־ישראלית שהגיעה לשיא אשתקד בעיר מאלמו. אז, נמלאה הסביבה באווירה אנטישמית רעילה, וזו נדדה השנה אל העיר שבה ייסד הרצל את מדינת היהודים. הערב, אל שריקות הבוז שילוו את השיר הישראלי, הוחלט לצרף גם דגלי פלסטין תחת הנימוק של "חופש ביטוי".
יש חובבי אירוויזיון מושבעים. כוונתי לתומכי חמאס, שמכנים עצמם לצורכי הסברה "פרו־פלסטינים". נראה אותם מוצאים את "פלסטין" על המפה. האירוויזיון הוא אצלם טיול מאורגן, עם לו"ז מסודר של פעילויות אנרכיה ו־ונדליזם במבחר אתרים, ובשיאו – יום התפרעויות אנטי־ישראלי עם כניסת ישראל למעגל התחרות. משטרת בזל נרתמה מיד לאישור התוכנית ואבטחתה: "איננו יכולים להגביל את חופש הביטוי", הסביר במומחיות דובר משרד המשפטים והביטחון המקומי. מה אתם רוצים, ידיהם כבולות. חופש הביטוי מעל הכל.
טוב, זה נתון לוויכוח. כשביקשו יהודים מקומיים, תומכי ישראל, לערוך מפגן תמיכה שקט בזמרת הישראלית, אסרה זאת עליהם המשטרה המקומית – מתוך דאגה לביטחונם, כמובן – וצירפה איום בקנס ובכתב אישום. מארגני היוזמה מחו: "חופש ההפגנה הוא זכות בשווייץ, אבל בשנה וחצי האחרונות הזכות הזאת נמנעת מארגונים יהודיים, שמודרים מהמרחב הציבורי". המל"ל הישראלי הוציא השבוע התרעה לישראלים בבזל, וציין כי בשנה האחרונה התקיימו בשווייץ 360 אירועי מחאה אנטי־ישראליים שנוטים לגלוש לאלימות.
אין להתרגש מאירוע בודד. אלא שהאירוויזיון משקף את מצבה של אירופה כולה, המרגילה את יהודיה להישאר מבוצרים בבתיהם. קל לה, לאירופה, להעלים עין מפורעי חוק כל עוד חיצם מופנה כלפי היהודי, ולמכור בעבור בקבוקון של שקט את חופש הביטוי של המיעוט הצייתן והשקט. 18 אלף יהודים חיים כיום בשווייץ, מדינה המתהדרת בניטרליות ובשוקולדים. ההגנה עליהם הפכה לטורח בלתי נסבל עבור המשטרה המקומית.
אבל הערב, כשתעלה יובל, שורדת הטבח, נהיה לשלוש דקות הכי גאים באירופה. נתרגש יחד מדגלי ישראל המתנופפים באולם, וגם שריקות הבוז הצורמות לא יוכלו לכבות את האהבה. אנחנו נשיר שיר שלום עם תפילה למחר אחר, והם ינופפו בדגלי השנאה. בלי קשר לקולות השופטים, אנחנו כבר ניצחנו, כעם וכתרבות.
הכותבת היא נשיאת ויצ"ו
