אם בעונה הקודמת ראינו איך האימפריה מקצינה את פעולותיה במטרה לדכא כל אפשרות למרד ולהסתיר את כוונותיה האמיתיות, העונה השנייה קודרת בהרבה. עלילתה נפרשת על פני ארבע שנים – כל שלושה פרקים מתארים שנה אחת. בתחילת העונה קסיאן, שזה עתה גנב חללית קרב מתקדמת, נאלץ לשכנע חבורה של מתנגדי אימפריה שהוא לא חייל אימפריאלי. קו העלילה הזה, שגם בדיעבד לא באמת נראה הכרחי להמשך העונה, עשה רושם ילדותי והאט את הקצב בצורה שהייתה עלולה להבריח צופים. אבל בפרקים הבאים העניינים השתפרו במהרה.
לעומתו, מערכת היחסים בין דדרה (דניס גוף הנהדרת), הקצינה האמביציוזית וקפוצת הישבן בשירות הביטחון של האימפריה, וסיריל (קייל סולר המצוין), איש הביון האובססיבי לקסיאן, היא אחת מנקודות החוזקה של הסדרה. מצד אחד, מדובר בשתי דמויות נבלים מובהקות, אך מצד שני – משהו בנחישותם ובאמונתם הופך אותם לדמויות מורכבות, כאלה שכיף לעקוב אחריהן גם אם רק כדי לראות אותן מתרסקות.
אבל הציר העלילתי המרכזי בעונה השנייה מתרחש בכלל סביב כוכב הלכת גורמן – עולם עשיר במשאבים שתושביו רק רוצים לחיות בשלום. האימפריה מציגה את ההשתלטות על גורמן כפעולה מוצדקת ומנהלת קמפיין תעמולה של ממש שמציג את תושביו כעשירים ומתנשאים – סיפור שמזכיר, לצערנו, מציאות לא בדיונית בכלל. סצנת הטבח בתושבי גורמן היא אחת הסצנות האלימות והקשות שהוצגו אי פעם ביקום של "מלחמת הכוכבים".
בכלל, "אנדור" מציגה העונה מספר תקדימים ביקום "מלחמת הכוכבים" – כמו סצנת תקיפה מינית. ביקס נסחטת על ידי קצין אימפריאלי, שתוקף אותה באיומים שיחשוף את מעמדה הלא חוקי. טוני גילרוי הסביר כי השבירה של הכללים הלא כתובים נועדה להמחיש את אכזריותם של משטרים טוטליטריים. אפשר לומר שזה הצליח לו.
שימו לב, מכאן והלאה ספוילרים לסוף העונה והסדרה.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
