בעקבות הביקור של הנשיא טראמפ במדינות המפרץ, מעריב שוחח עם ד"ר שי הר-צבי, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, מה ניתן ללמוד מכך על המדיניות של הממשל האמריקני ומה ההקרנות על ישראל.
לדברי ד"ר הר-צבי, "התוצאות המסתמנות מהביקור משקפות את הפערים בין המדיניות של הנשיא טראמפ לבין זו של ראש הממשלה נתניהו. הסכמי העתק שהנשיא טראמפ חתם בסעודיה בהיקף של 600 מיליארד דולר, ובקטר בהיקף של 1.2 טריליון דולר, ובכלל זאת בתחומי הנשק, הטכנולוגיה, האנרגיה, הגרעין, החלל ועוד, ממחישים הלכה למעשה את סדר העדיפויות שלו בניהול מדיניות החוץ – קידום הסכמים כלכליים והסדרים מדיניים. הדבר כבר בא לידי ביטוי בהתנהלותו של טראמפ בזירה הגלובאלית, כאשר חתם על הסכם המינראליים עם אוקראינה, הסכם המכסים עם בריטניה, הניסיון לשכך את מלחמת המכסים עם סין, ואפילו בהסכם עם החות'ים שמטרתו העיקרית להפסיק את הירי לעבר ספינות סוחר בים האדום".
"מסע הדילוגים של טראמפ בין מדינות המפרץ, ללא ביקור בישראל, מעיד גם הוא על סדר העדיפויות שלו בעת הנוכחית. ביטוי מוחשי לכך ניתן לראות בפגישה ההיסטורית שקיים עם נשיא סוריה, אחמד א-שרע, פגישה ראשונה של נשיא אמריקני עם נשיא סוריה מזה כרבע מאה. פגישה זו, ובאופן סמלי השבחים שטראמפ הרעיף על א-שרע וקריאתו לנשיא הסורי לקדם נורמליזציה עם ישראל, משקפים את השאיפה שלו לעצב מזרח תיכון חדש, ולקדם הסדרים אזוריים רחבים. למעשה, ניכר כי היוצרות התהפכו, ובמקום שישראל תהיה זו שתחתור לקדם הסכמי נורמליזציה כפי שעשתה במשך שנים רבות, ניכר כי לעת עתה ישראל משתרכת מאחור. זאת, בעוד שטראמפ לא מוריד את הרגל מדוושת העסקאות ומקדם הסכמים בילטראליים בעלי משמעויות מדיניות, ביטחוניות וצבאיות רחבות היקף עם מדינות ערב, שמציבים בפני ישראל אתגרים משמעותיים, למשל בכל הקשור לשמירת היתרון האיכותי של צה"ל.
"המאמצים הרבים שהשקיע הממשל לשחרורו של עידן אלכסנדר, שכללו גם מגעים ישירים עם חמאס, מבטאים את המחוייבות האישית של הנשיא טראמפ להחזרת כל החטופים. בהקשר זה, יש להזכיר כי לפני מספר שבועות ניהל השליח האמריקני לנושא חטופים, אדם בוהלר, מו"מ עם חמאס, שאמנם לא הבשיל בסופו של יום לכדי עסקה חדשה, אך המחיש את הנכונות של הממשל לחפש דרכים יצירתיות ולא שגרתיות כדי לצאת מהמבוי הסתום. הדיווחים כי גם הפעם ממשל טראמפ לא עדכן את ישראל על המגעים עם חמאס, יש בהם כדי לשקף את הסדקים הנפערים ביחסים בין טראמפ לנתניהו, כפי שבאו לידי ביטוי בשבועות האחרונים בשורה של סוגיות בהן הממשל קיבל החלטות ללא עדכון מראש של ישראל. מדובר, בין היתר, בהחלטה לפתוח במו"מ עם איראן ובהסכם עם החות'ים. מעשית, ניכר כי הממשל האמריקני מפעיל מכבש לחצים כבד על כל הצדדים כדי להגיע להסכם חדש בהתאם לתוכנית וויטקוף, הכוללת ככל הנראה, מתווה כולל, גם אם בשלבים, שיוביל בסופו של התהליך לשחרור כל החטופים ולסיום המלחמה. לתפיסת הממשל, הדרך היחידה להחזיר את כל החטופים היא באמצעות עסקה, ולא באמצעות מהלכים צבאיים".
"תפיסת ההסדרים של טראמפ בולטת גם מול איראן. ניכר כי טראמפ נחוש לקדם הסכם גרעין 2.0, תוך שהוא שב ומדגיש כי הדרך הדיפלומטית היא המועדפת עליו כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. בהקשר זה שאלת המפתח נוגעת לתכני ההסכם. האם מדובר יהיה בהסכם כולל, שישלול מאיראן יכולות משמעותיות בתחום הגרעין, ויתמקד גם בתוכנית הטילים ובחגורת האש מסביב לישראל? או בהסכם חלקי, שתפקידו העיקרי יהיה למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני בשנים הקרובות, אך לא יספק מענה תשתיתי וארוך טווח לאיומים האסטרטגיים על ישראל?
"בשורה התחתונה, ניכר כי ישראל נמצאת בצומת דרכים קריטי לעתידה של המדינה ולגורל החטופים. מצד אחד, גיבוש עסקה חדשה, שתאפשר לממש את מטרת העל המיידית והדחופה ביותר וזו החזרת כל 58 החטופים. מדובר בצו השעה ההומניטארי, הערכי והלאומי. בחירה בדרך זו תפתח בפני ישראל הזדמנויות יוצאות דופן לשיפור מצבה הגיאו אסטרטגי ולעצב מזרח תיכון חדש. זאת, תוך העמקת היחסים המיוחדים עם ארה"ב והרחבת מכלול היחסים האסטרטגיים עם מדינות ערב, באופן שיאפשר לישראל למקד תשומות ויכולות בהתמודדות עם האיום האיראני הכולל. מהצד האחר, כישלון נוסף של המגעים והמשך המלחמה עלולים להחריף עוד יותר את המצוקות הרב-מימדיות בפניהן ישראל ניצבת ולגזור את גורלם של החטופים. זו העת של ראש הממשלה נתניהו לאסטרטגיה אזורית רחבה על פני שיקולים פוליטיים צרים.
