עוד נאמר בהודעת הלשכה כי "זה כשנה, בעיצומה של מלחמה רב זירתית, מנסה הממשלה למנות נציב שירות מדינה קבוע בדרך שמונו נציבי שירות המדינה עד היום – אך הייעוץ המשפטי לממשלה, בגיבוי בג"ץ, מונע זאת. הממשלה תתמוך בהצעות החוק שהוגשו ושנועדו להשיב את המצב לקדמותו, כפי שקבע המחוקק במפורש, ולהפסיק את הפגיעה בשירות המדינה".
לפי פסק הדין החדש, מתווה הבחירה של הממשלה לוקה בשיקולים זרים ובחוסר סבירות. השופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מתח ביקורת בדעת מיעוט על השופט עמית, וציין כי הפסיקה מנוגדת להוראות החוק והופכת פסיקה קודמת ללא הצדקה.
השופטים האקטיביסטים, נשיא בית המשפט העליון עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, ביטלו את החלטות הממשלה, וקבעו כי הן נגועות בשיקולים זרים ובחוסר סבירות. השופט השמרן סולברג נותר כאמור בדעת מיעוט לדחיית העתירות.
"השירות הציבורי מחדד את הצורך בבחירת האדם המתאים ביותר לתפקיד הנציב", כתב השופט עמית בפסק הדין. "קשה לראות כיצד תכלית זו מושגת באמצעות הליך מינוי שאינו תחרותי, ואשר נסמך כולו על המלצת ראש הממשלה על מועמד ספציפי שהקריטריונים לבחירתו לא הוגדרו וממילא לא פורסמו". השופט עמית הוסיף כי אף שאין חולק על סמכות הממשלה למנות נציב, הרי ש"טענה בדבר הצורך ליתן לממשלה שיקול דעת מוחלט (או כמעט מוחלט) בעת מינוי הנציב, אך ורק על סמך רצונה לקדם באמצעותו 'מדיניות' עלומה שעל טיבה לא הובא כל פירוט – היא טענה שמעוררת לכל הפחות אי-נוחות".
השופט עמית הסביר כי חל שינוי מאז שנת 2022, ומתח ביקורת חריפה על הממשלה הנוכחית: "על השחיקה והדריסה העקבית של נורמות ציבוריוֹת-מינהליוֹת-ממלכתיוֹת, שהיו מושכלות יסוד מאז קום המדינה, ניתן ללמוד מהליכים שנדונו בבית משפט זה בשנים האחרונות בסוגיות שעד לאחרונה ניתן היה 'להניח כי במשטר דמוקרטי תקין פשוט לא יקרו'".
