בג"ץ דחה היום (שני) עתירה נוספת אותה הגיש ארגון משמר הדמוקרטיה הישראלית, בה נדרשו השופטים להורות על הוצאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות – בין היתר בהתחשב בהחלטה לפטר את ראש השב"כ רונן בר, החלטה שעל פי העתירה ניתנה תוך ניגוד עניינים.
בהחלטתה של השופטת יעל וילנר לדחות על הסף את העתירה, נכתב כי "לאחר עיון בטענות השונות שבפי העותרת, מצאתי כי הן רחוקות מלבסס הצדקה למתן סעד משפטי, ובפרט – למתן הסעד החריג ויוצא הדופן אותו היא מבקשת" – הוצאת נתניהו לנבצרות.
וילנר וסיפה כי "הטענות כולן נושאות אופי ספקולטיבי וכוללני, ולא מניחות תשתית עובדתית מספיקה לקבלת הסעד המבוקש – אף לא בקירוב. כך למשל, ניסיון העותרת להעמיד את ראש הממשלה מאחורי יוזמת שר המשפטים לנקוט בהליכים לפיטורי היועצת המשפטית – מיוסד על השערות בעלמא".
בסוף ההחלטה, השופטת וילנר העבירה ביקורת על הדרך בה נכתבו הדברים בעתירה: "לבסוף אעיר כי העתירה מתאפיינת בלשון משתלחת, ובמילות תואר שאינן מכבדות את ההליך; את בעלי הדין; ואת העותרת עצמה. סגנון דברים בוטה, לא די שאינו מעניק לנוקט בו כוח שכנוע עודף, הוא אף עשוי לבדו להיות בעוכריה של עתירה".
זאת לאחר שנדחתה על ידי בג"צ עתירה שהוגשה בחודש דצמבר 2024 להוציא את נתניהו לנבצרות. אז כתבה השופטת רות רונן: "העובדה שראש ממשלת ישראל יהיה במשך תקופה מסוימת (שעדיין אינה ברורה) על דוכן העדים בבית המשפט, ייתן את עדותו ועשוי אף להיות מעורב בנושאי המשפט בשעות בהן לא יהיה פיזית בבית המשפט – יוצרת קושי. אולם לטעמי אין די בקושי זה לבדו כדי להביא לכלל מסקנה לפיה בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית בנושא – נבצר ממנו בשלב זה מלתפקד כראש ממשלה; וזאת גם אם מדובר בנבצרות זמנית בלבד".
