מדובר בהרבה מאוד כסף. ואלו כספים שלא הלכו לשדרוג מערכת החינוך המתדרדרת של האמריקאים, לא לתשתיות תחבורה מסילתית, לא לביטוח בריאות בחינם לכולם, לא להשקעה בייצור מכשירים שיכולים לקחת פחמן דו חמצני מהאוויר ולהפוך אותו לאנרגיה. הטריליונים הללו הלכו למעלה. בניגוד גמור לתקופה בה ארה"ב הפכה לכוח הכלכלי המשמעותי ביותר.
הפריחה האמריקאית, הפריחה של הקפיטליזם האמריקאי והפריחה במעמד הביניים האמריקאי, התרחשו אחרי מלחמת העולם השנייה, כשתאגידי ענק ומיליארדרים שילמו יותר מ-50% מס וכשיותר מ-20% מהאמריקאים היו מאוגדים. ממש "קומוניזם".
כיום, 400 משפחות של מיליארדרים משלמות פחות מ-8% מס אפקטיבי ובממשלו של דונלד טראמפ עובדים בקדחתנות על הארכת הפטור ממס (מהקדנציה הראשונה של טראמפ). כמה מהאמריקאים מאוגדים? רק 10%.
זה, בעצם, כל הסיפור של ארה"ב. פערים עצומים נפתחו בחברה האמריקאית בעיקר בגלל חוקי המס והרגולציות שלוקחים כסף ל-90% ומעלים אותו למעלה לכיסי האנשים הכי עשירים. למה זה קורה? כי העשירים והתאגידים השתלטו על הפוליטיקאים כמובן.
בבחירות 2024, 100 המשפחות הכי עשירות בארה"ב תרמו 2.6 מיליארדר דולר לפוליטיקאים. זה כלום כסף כי אם תוכנית המס החדשה של טראמפ תצא לדרך המיליארדרים יקבלו הנחה במס של 3.1 טריליון דולר.
וזה פשוט "עובר" כי בתקשורת, שבבעלות אותם מיליארדים שתורמים מיליארדים לפוליטיקאים, שמשיגים להם טריליונים, מתעסקים במיליון דברים אחרים ולא בסיפור הטריליונים האבודים.
למשל, עניין המכסים.
כולם מתעסקים בזה, מן הסתם, כי יש להם השלכות הבינלאומיות המשמעותיות. יש בהם גם אלמנט דרמטי-אישי של דונלד טראמפ והכוח של האישיות שלו. זה "אקשן טוב" והשורה התחתונה היא שעם המכסים הוא שולט בשיח הכלכלי. לפי טראמפ המכסים אמורים "לכסות" את החוב הלאומי המתנפח אבל בדיקה יותר מדוקדקת תגלה שמה שהמכסים החדשים עושים זה בעיקר להעביר כסף מהעשירונים הנמוכים לעשירונים הגבוהים.
