בריאיון לוואלה תרבות, גולן סיפרה בין השאר על האיבה והשנאה שספגה בתחרות, ושיתפה בפחד העז שמילא אותה. "במאלמו כבר אמרתי לעצמי שאני משחררת את הפחד. אני לא אתעסק בזה בראש שלי. יש צוות שמירה ברמה לא נורמלית והם יודעים מה לעשות. היו לי שמונה מאבטחים מסביבי, מסוקים, הכול. בחרתי לא להתעסק בזה. אבל בארץ, לפני האירוויזיון, במיוחד כשהיו עליי איומי מוות שיפוצצו וישימו עליי מטרות, באיזשהו שלב ההורים שלי, שרצו שאטוס, אמרו לי: 'עדן, אנחנו לא יודעים אם זה שווה את החיים שלך'.
"זה הגיע למצב שחשבתי, 'וואו, מה אם אני לא אחזור?', היו לי בראש תמונות שאני עומדת על הבמה, שרה ויורים בי. אתה יודע, הראש מדמיין את הכי נורא. באירוויזיון כולם עוברים בדיקות, האולם מאובטח, אבל עדיין, אחרי כל כך הרבה איומים שאני מקבלת, אחרי כל הכתבות בטלוויזיה ובכל העולם, כבר עולות לך המחשבות הכי נוראיות לראש. היו לילות שפחות ישנתי".
בתשובה לשאלה איזה מהנציגים של מדינות אחרות גילו כלפיה סימפטיה וחום ואיזה מהמתמודדים היו הכי מגעילים, גולן אמרה: "מאיפה להתחיל? מתוך 37 המדינות, הייתי אומרת שאולי ארבעה היו חמודים. טלי מלוקסמבורג, כפרה עליה, אני שרופה עליה, אבל היא ישראלית. היא באמת נשמה ומוכשרת והיא לא פחדה בפומבי מכלום. נציג צרפת אמר לי מאחורי הקלעים 'איזה נאמבר!' ונציג גרמניה היה ממש חמוד. זהו בגדול".
עוד אמרה גולן על היחס המשפיל שספגה בתחרות מאחורי הקלעים: "אף אחד לא רצה להתקרב. גם היה את המקרה הזה שצילמתי טיקטוק עם הזמר מפינלנד ששר את 'צ'ה צ'ה צ'ה'. הסרטון התפוצץ, המון ראו אותו, ותוך שנייה המנהל שלו נכנס אליי לחדר בחוצפה בזמן שאני מתארגנת בלי לדפוק על הדלת. הוא פשוט נכנס ודרש להסיר את הסרטון מהרשתות.
"אנשים לא רצו שיסתכלו עליהם אחרת, אפילו אם הם אולי בפנים הרגישו בסדר איתנו, הם לא רצו לקבל תגובה שלילית. במיוחד אז, בשיא המלחמה, אם רק היית אומר משהו טוב כלפינו, יכלו לסמן אותך וזהו. לא ציפיתי להרבה. הייתי עם עצמי, בסביבה של אנשים טובים מהמשלחת, הרקדנים וכל הצוות, שבאמת תומכים ופה בשביל המטרה הטובה. לא רציתי לתת את האנרגיה שלי למישהו אחר, לבזבז זמן על שנאה ורוע. אני בבועה שלי ואל תיגעו בי, תודה רבה".
