במרכז התעסוקה של ארגון אלאור, ״מישהו לרוץ איתו״, ארגון הממוקד בטיפול ובחינוך לאנשים עם מוגבלויות, מזה זמן מתקיים פרויקט חדשני בשם "הבעה בהקלדה" שפותח ע"י יעל כהן, שהעניק למשתתפים, אנשים עם אוטיזם שלא יכולים לבטא את עצמם מילולית, את הכלים הדרושים כדי להוציא את מחשבותיהם ורגשותיהם החוצה.
הפרויקט, שהובל על ידי נופר דנין, אשת חינוך מיוחד המתמחה בהבעה רגשית דרך הקלדה, התמקד בהקניית כלים למשתתפים להבעה עצמית דרך הכתיבה. משתתפים רבים, שבמשך שנים לא יכלו לשתף את עולמם הפנימי עם אחרים, מצאו דרך חדשה לתקשר ולבטא את רגשותיהם, דעותיהם ומחשבותיהם.
בתחילת הדרך, קבוצת המשתתפים כללה ארבעה אנשים. כל אחד מהם העלה נושא אישי שהעסיק אותו, ומשם יצא שיח רחב שגעש לא רק סביב חוויות אישיות, אלא גם בנושאים אקטואליים. עם הזמן, הקבוצה הפכה לקהילה תוססת, שכל פעם הצטרפו אליה עוד חברים.
אחד הנושאים המרכזיים שהעסיק את הקבוצה היה החטופים ברצועת עזה. המשתתפים, שחלקם פעילים בעצרת התמיכה במשפחות החטופים, העלו את רעיון התמיכה גם במרכז התעסוקה.
הם כתבו שלטים בעצמם, תלו אותם ברחבי המרכז, ואף ארגנו עצרת סמלית במתחם. אבל זו לא הייתה היוזמה היחידה. המשתתפים כתבו שיר מרגש כדי לבטא את רגשותיהם סביב המלחמה ובעזרת נופר, הם הלחינו את השיר באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית עד שיצא לאור בדיוק כפי שרצו. השיר הופץ במרכז ובקהילה, כמו גם ברשתות החברתיות.
נופר, שמלווה את התהליך, מספרת: "משמעות אדירה היא לא רק לשוחח על הדברים אלא לאפשר להם לתת קול ולהביע וליצור משמעות וקהילה המדברת ומנחיכה אותם ואת קולם. עכשיו, לא רק שהם מביעים את רגשותיהם, הם יוצרים, משפיעים ומשתתפים בשיח החברתי".
הוסיפה כי "הפרויקט 'הבעה בהקלדה' הוא לא רק אמצעי לביטוי אישי, אלא גם הזדמנות למשתתפים להרגיש שייכים, בעלי ערך, עם קול שבא לידי ביטוי לא רק בתוך מרכז התעסוקה, אלא גם במרחב הציבורי. הקבוצה לא רק מביעה רגשות, אלא גם לוקחת יוזמה ומובילה שינוי, דבר שלא היה ניתן להאמין בו לפני הפרויקט".
