הקונספט כאן ידוע ומוכר – שישי ושבת של חודש מאי, 09:00-15:00, ארבעים שקלים כניסה לאדם (מגיל שנתיים) שמקנים קטיף ככל יכולתך שכזה, ואפשרות לקחת מחצלת ולהתיישב בין העצים לפיקניק (יש אפילו דוכן ג'חנון צמוד, לחיזוק). רוצים גם הביתה? קופסה קטנה תעלה 20 שקלים נוספים, ושלישייה נמכרת ב-50. נדמה לי שאין צורך להזכיר כמה הן יעלו בסופר.
מסביב, אין הגדרה אחרת, התרגשות של אנשים. זכרונות ילדות צפים פה וסיפורי מור"ק על טיפוס נחוש במעלה עצים מסתובבים בין המבקרים. אין אחד שלא חווה כזה. אין אחד שלא התגעגע. הגידול הספציפי הזה, מהבודדים המוסדרים במקומותינו, מבעיר בפנים משהו חם של ישראליות שורשית.
הוא קשה לתפעול וקשה לקטיף משום שהקופסאות צריכות להגיע ללא רבב למדפים ומשום שהפירות עדינים, אבל אתם – ברור – מוזמנים לשים את העדינות בצד. העצים נמוכים בכוונה, כך שגם הילדים יכולים להתעסק איתם, והכול מתפקע מפרי. תותים כהים ותותים לבנים בהירים, חמצמצים בחלקם, ונהדרים באופן כללי. שבת בבוקר, יום יפה, שוב.
