ארצות הברית וישראל דנו באפשרות שוושינגטון תוביל ממשל זמני בעזה לאחר המלחמה, על פי חמישה אנשים המעורים בפרטים. השיחות התמקדו בהקמת ממשלת מעבר בראשות בכיר אמריקאי שתפקח על עזה עד שהיא תפורז ותיוצב, ועד שתופיע הנהגה פלסטינית בת-קיימא, אמרו המקורות.
על פי הדיונים, שעדיין ראשוניים, לא יהיה לוח זמנים קבוע למשך זמן קיומו של ממשל אמריקאי כזה, והדבר יהיה תלוי במצב בשטח, אמרו חמשת המקורות. המקורות, שדיברו בעילום שם מכיוון שלא הוסמכו לדון בשיחות באופן פומבי, השוו את ההצעה לרשות הזמנית של הקואליציה בעיראק שוושינגטון הקימה ב-2003, זמן קצר לאחר הפלישה בהובלת ארה"ב שהפילה את סדאם חוסיין.
הרשות נתפסה על ידי רבים מהעיראקים ככוח כובש והיא העבירה את הסמכויות לממשלת מעבר עיראקית ב-2004, לאחר שנכשלה בבלימת התקוממות גוברת. מדינות אחרות יוזמנו להשתתף ברשות בהובלת ארה"ב בעזה, אמרו המקורות, מבלי לציין אילו מדינות. הם אמרו שהממשל יסתמך על טכנוקרטים פלסטינים אך ידיר את ארגון החמאס האסלאמיסטי ואת הרשות הפלסטינית, שמחזיקה בסמכות מוגבלת בגדה המערבית.
המקורות אמרו שעדיין לא ברור אם ניתן יהיה להגיע להסכם כלשהו. הדיונים לא התקדמו לשלב של שקילת מי עשוי לקחת על עצמו תפקידי מפתח, הם אמרו. בנוסף הם לא ציינו איזה צד העלה את ההצעה ולא סיפקו פרטים נוספים על השיחות. בתגובה לשאלות של רויטרס, דובר מחלקת המדינה האמריקאי לא התייחס ישירות לשאלה האם היו דיונים עם ישראל בנוגע לרשות זמנית בהובלת ארה"ב בעזה, באומרו שהם אינם יכולים להתייחס למשא ומתן מתמשך.
"אנחנו רוצים שלום, ושחרור מיידי של בני הערובה," אמר הדובר, והוסיף כי, "עמודי התווך של הגישה שלנו נותרים נחושים: לעמוד לצד ישראל, לעמוד למען השלום." ממשרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו סירבו להגיב.
בראיון באפריל לערוץ "סקיי ניוז ערביה" שבבעלות אמירתית, שר החוץ הישראלי גדעון סער אמר כי הוא מאמין שתהיה "תקופת מעבר" לאחר הסכסוך, שבה מועצת נאמנים בינלאומית, הכוללת "מדינות ערביות מתונות", תפקח על עזה כשפלסטינים פועלים תחת הדרכתם. "אנחנו לא מחפשים לשלוט בחיים האזרחיים של תושבי עזה. האינטרס היחיד שלנו ברצועת עזה הוא ביטחוני", אמר מבלי לציין אילו מדינות הוא מאמין שיהיו מעורבות. משרד החוץ הישראלי לא הגיב לבקשה להערות נוספות.
איסמעיל אל-ת'ואבתה, מנהל משרד התקשורת הממשלתי של עזה המנוהל על ידי חמאס, דחה את הרעיון של ממשל בהובלת ארצות הברית או כל ממשלה זרה, באומרו שהעם הפלסטיני בעזה צריך לבחור את השליטים שלו בעצמו. הרשות הפלסטינית לא הגיבה לבקשה לתגובה.
סיכונים
רשות זמנית בהובלת ארה"ב בעזה תמשוך את וושינגטון עמוק יותר לתוך הסכסוך הישראלי-פלסטיני ותסמן את ההתערבות הגדולה ביותר שלה במזרח התיכון מאז הפלישה לעיראק. מהלך כזה יישא סיכונים משמעותיים של תגובת נגד, הן מבעלות ברית והן מיריבים במזרח התיכון, אם וושינגטון תיתפס ככוח כובש בעזה, טענו שניים מהמקורות.
איחוד האמירויות הערביות – שכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל ב-2020 – הציע לארצות הברית ולישראל שקואליציה בינלאומית תפקח על הממשל של עזה לאחר המלחמה. אבו דאבי התנתה את מעורבותה בהכללת הרשות הפלסטינית הנתמכת על ידי המערב ומסלול אמין לקראת מדינה פלסטינית.
משרד החוץ של איחוד האמירויות לא הגיב לשאלות האם יתמוך בממשל בהובלת ארה"ב שאינו כולל את הרשות הפלסטינית. הנהגת ישראל, כולל נתניהו, דוחה בתוקף כל תפקיד בעזה עבור הרשות הפלסטינית, שאותה היא מאשימה בהיותה אנטי-ישראלית. נתניהו מתנגד גם לריבונות פלסטינית.
נתניהו אמר ביום שני שישראל תרחיב את התקפותיה בעזה ושעוד עזתים יועברו "למען בטיחותם". ישראל עדיין מחפשת לחלץ 59 בני ערובה המוחזקים ברצועה. המתקפה שלה הרגה עד כה יותר מ-52,000 פלסטינים, על פי נתוני משרד הבריאות בעזה. כמה מחברי הקואליציה הימנית של נתניהו קראו באופן פומבי למה שהם מתארים כהגירה המונית "מרצון" של פלסטינים מעזה ולשיקום ההתנחלויות היהודיות בתוך הרצועה.
אולם מאחורי דלתיים סגורות, כמה בכירים ישראלים שקלו גם הצעות לגבי עתידה של עזה, בהנחה שלא תהיה הגירה המונית של פלסטינים משם, כמו אותו ממשל זמני בהובלת ארה"ב. הצעות אלו כוללות גם הגבלת השיקום לאזורי ביטחון מוגדרים, חלוקת השטח והקמת בסיסים צבאיים קבועים – כך אמרו ארבעה מקורות, הכוללים דיפלומטים זרים ובכירים ישראלים לשעבר שעודכנו לגבי ההצעות.
