זו אחת הסצנות המוכרות בסרטים עתיקים אך מתרחשת גם בחיי היום יום: זוג שוכב יחד, וברגע שאחרי האורגזמה, נדלקת סיגריה. אבל מאחורי המחווה הרומנטית-מרדנית הזו מסתתרת אמת פיזיולוגית מורכבת יותר, שחורגת מהקלישאות. למה בעצם מעשנים כל כך כמהים לסיגריה דווקא אחרי קיום יחסי מין? והאם מדובר רק בהרגל פסיכולוגי – או שיש גם סיבה ביולוגית עמוקה יותר?
התשובה נמצאת במוח שלנו, במערכת מורכבת שנקראת מערכת התגמול הדופמינרגית. זו מערכת עצבית שאחראית על תחושת עונג, סיפוק והנאה, ושפועלת כאשר אנו חווים חוויות מהנות – מאוכל טעים, דרך ספורט, ועד שיא מיני.
במהלך האורגזמה משתחררים במוח דופמין, אוקסיטוצין, אנדורפינים, סרוטונין וחומרים נוספים שיוצרים תחושת רוגע, אופוריה ושייכות. השחרור הזה דומה מאוד למה שמתרחש לאחר שימוש בחומרים ממכרים כמו ניקוטין, אלכוהול או סמים אחרים.
כאשר אדם מעשן באופן קבוע, גופו מתרגל לקבל מנות ניקוטין שמעוררות שחרור דופמין נוסף. למעשה, רמות הדופמין הבסיסיות של מעשנים נמוכות יחסית, משום שהמוח הסתגל לעישון. לכן, אחרי יחסי מין – רגע שבו מערכת התגמול כבר מופעלת – מתעורר צורך "להשלים" את התחושה או להעצים אותה באמצעות עישון. הסיגריה משמשת כמעין מגבר לחוויית העונג, שמחזק את תחושת הסיפוק, גם אם באופן זמני בלבד.
אבל לא רק דופמין מעורב כאן. ניקוטין משפיע גם על מערכת העצבים הסימפתטית וגורם לשחרור אדרנלין, הורמון שמעורר ערנות, מגביר דופק ולחץ דם, ויוצר תחושת "עירנות אחרי רגיעה".
אחרי קיום יחסי מין, כשהגוף נכנס למצב רפוי, הניקוטין מעניק חיזוק קטן שיכול להתפרש כ"סגירת מעגל" פיזיולוגית. זה מסביר מדוע עישון אחרי יחסי מין מרגישים טבעי כל כך לחלק מהמעשנים: מדובר במענה כפול הן לצורך כימי והן להשלמת טקס פסיכולוגי מוכר.
יחד עם זאת, יש גם רכיב התניה פסיכולוגית. מעשנים רבים קושרים סיגריה לרגעי סיפוק – אחרי אוכל, עם קפה, ובמיוחד אחרי יחסי מין. התניה זו מתחזקת ככל שהיא חוזרת על עצמה, עד שנוצרת תלות בתבנית ההתנהגותית. כלומר, גם אם הגוף לא "דורש" סיגריה מבחינה כימית, המוח לומד לצפות לה ברגעים מסוימים.
אך מה שמעטים עוצרים לחשוב עליו, הוא הסיכון הבריאותי הכרוך בעישון דווקא אחרי יחסי מין. עישון בין היתר גורם לפגיעה הדרגתית בכלי הדם, כולל הקטנים והעדינים ביותר כמו אלו שבאיבר המין. עישון כרוני מגביר את הסיכון לבעיות בזקפה, גם אצל גברים צעירים.
ככל שעולה הגיל, הנזק מצטבר, ומקשה על זרימת דם מספקת בעת עוררות מינית. כלומר, למרות שהסיגריה אחרי יחסי מין מרגישה טוב באותו הרגע – היא פוגעת בפועל בתפקוד המיני לטווח הארוך.
ניקוטין ורעלים נוספים בעשן סיגריות פוגעים באיכות הזרע, בתנועתיות ובכמות שלו. אצל נשים, עישון מפחית את רמות האסטרוגן ועלול לפגוע ברירית הרחם וביכולת ההפריה. זוגות שמנסים להיכנס להריון – כדאי שישקלו היטב את ההרגל הזה.
יחסי מין עצמם נם מאמץ פיזי מתון, שמעלה את קצב הלב ולחץ הדם. עישון מיד אחרי קיום יחסי מין מוסיף עומס נוסף על הלב, מגביר את קרישיות הדם, ועלול להעלות את הסיכון לאירועי לב – במיוחד אצל אנשים עם נטייה גנטית, לחץ דם גבוה או סוכרת.
אחרי מאמץ, דרכי האוויר רגישות יותר. עישון מכניס לגוף כמות של חומרים מגרים, שמחמירים תהליכים דלקתיים בריאות ובסימפונות. לאורך זמן זה עלול להחמיר שיעול כרוני, ברונכיטיס ואף אסתמה סמויה.
מעבר לבריאות, עישון פוגע במראה: הוא מזרז קמטים, פוגע באלסטיות העור, וגורם לעור הפנים לאבד מהזוהר שלו. עישון כרוני מקושר גם להצהבת השיניים ולעור עמום – נזקים שמצטברים כבר בגיל צעיר.
כאמור, הצורך בעישון אחרי יחסי מין נובע משילוב מורכב של תגובות נוירוכימיות, השפעות הורמונליות והרגלים פסיכולוגיים. אבל בעוד שהסיגריה הזו נתפסת כ"תוספת" לחוויה, היא עלולה לגבות מחיר כבד מהלב, מהריאות, מהעור ומהתפקוד המיני.
לצד אלה, כדאי לזכור שסיגריה מכילה אלפי רעלנים שמגבירים את הסיכון לפגיעה כמעט בכל איבר אפשרי בגוף, ולא פחות, גם מלווה בריח הלא נעים של הסיגריה עצמה. והרי אף אחד לא רוצה להתנשק עם מאפרה.
