ברקוביץ' לא נשאר חייב: "הזמינו אותי לוועדת האיתור. תשאל את שטרן חלובה אם לא הייתי מועמד. תשאל את שינו".
קופמן: "כשאתה היית 'כאילו מועמד', היו חמישה – גיא לוזון, ניר קלינגר, היה אם אני לא טועה גם רן בן שמעון".
ברקוביץ': "אז אתה אומר שהזמינו אותי לוועדת איתור לעבוד עליי בעיניים?".
קופמן: "לא היית מועמד".
ברקוביץ': "אז טוב שלא הלכתי".
קופמן: "טוב שלא הלכת. עשית לעצמך חסד. אם היית שואל אותי, הייתי אומר לך: 'תקשיב, אל תלך – מסתלבטים עליך'".
ברקוביץ' המשיך: "ואז כשלא הלכתי, אמרתם: 'זה טיפוס. אפילו לוועדת איתור הוא לא מוכן ללכת. זה פרחח'. וירדתם עליי. ואתה היית בראש הקנוניה".
קופמן הודה באשמה בחיוך: "אם היית שואל אותי, זה שאמרנו אחר כך – זה בגלל שאנחנו טינופות. אני חי עם זה מעל 40 שנה. אבל אם היית שואל אותי לפני ההליכה לוועדת האיתור, הייתי אומר לך – 'אל תלך, מסתלבטים עליך. שלושה סימני קריאה'. בשיחה שהייתה לך, אני כבר לא זוכר עם מי, אמרו לך: 'אם אתה רציני בקשר לנבחרת – אתה מפסיק את כל פעולותיך התקשורתיות'".
ברקוביץ': "הסכמתי גם. אני הסכמתי".
קופמן, בהפתעה: "מה, הסכמת לוותר על הכול?"
ברקוביץ': "בטח".
קופמן: "תראה לאן הגעת. תגיד לי, אתה טומטום?"
ברקוביץ': "נכון. אז אני אומר לך – היה לי מזל שלא עשיתי את זה, אבל הסכמתי לוותר על הכול".
קופמן: "היית מוכן לוותר על כל זה?"
ברקוביץ': "כן. תמורת חוזה לארבע שנים – כן. אומר לך אמיתי: הסכמתי. תראה כמה רציתי את זה. אבל בגלל הקנוניה…"
קופמן חידד: "כמה כסף חשבת להרוויח?"
ברקוביץ': "כמו שמרוויחים. הכסף לא הניע אותי".
קופמן: "אתה לא נורמלי".
ברקוביץ': "אבא שלי רצה להרוג אותי. הוא אמר לי: 'אתה מוותר על כל מה שאתה עושה והקריירה – בשביל שיפטרו אותך?' אמרתי לו: 'כן'".
קופמן סיכם: "טוב שזה קרה לך, תאמין לי. אתה לא נורמלי".
ברקוביץ': "אבל בגלל הקנוניה".
קופמן, צוחק: "הקנוניה?"
ברקוביץ': "הקנוניה".
קופמן: "כן, הקנוניה".
