מה יהיה ב־31 בדצמבר 2028 שיספק אותך ויאפשר לך לסגור את המינהלת?
הריאיון עם פרידמן נערך כשבוע לפני יום הזיכרון במשרדי תקומה בקריה למחקר גרעיני בשורק. לוח הזמנים שלו ליום הזיכרון כבר היה מוכן, וקשה היה לפספס את הלחלוחית שהציפה את עיניו כשסיפר על כך: "יום שלישי שלי יתחיל בשבע וחצי בחדר האוכל של כרמי גת, ומשם אסע לחצרים כדי להיות לפחות בחלק מתוך ערב שירה שלהם. ביום העצמאות אהיה בשדרות ובכפר עזה, ואנסה להספיק להגיע לנתיב העשרה ולשדות נגב".
לוח הזמנים הזה שונה משגרת ימי הזיכרון שלו עד השנה. "משנת 1993 יש לי מיקומים קבועים ביום הזיכרון", הוא מספר. "אני בן לדור שאכל קשה את לבנון בשנות המוצבים, ויש לי תמיד את הסבב הקבוע. זה מתחיל אצל ההורים של אבי פישר, חבר ילדות שלי, שהיה קצין ונהרג בלבנון, ואחר כך אבי בוק שנהרג בדלעת, ונדב מילוא וארז גרשטיין שהיה מג"ד שלי. ותמיד בבוקר אני עומד עם הדודים שלי בבית הקברות בכפר סבא, שבו בן הדוד שלי, גלעד זוסמן, קבור. ואתמול כבר התקשרתי לכולם להגיד להם שהשנה זה הולך להשתנות. אנשי הצוות הקרובים שלי, ראש המטה והעוזר האישי, שניהם נתקלו בשכול בצורה קשה בשנה וחצי האחרונות. והשנה כולנו מכוילים דרומה".
איך תושג צמיחה? כשהגעת לכאן תוכנית החומש של תקומה כבר אושרה ויצאה לדרך, האם תשנה אותה?
"אני רוצה להוסיף הרבה חשיבה על עסקים, כלכלה וצמיחה. אני רוצה להתנות תקציבים בכך שהם יילכו לצמיחה. הרעיון הוא לייצר צמיחה דמוגרפית. יישוב שיצמח דמוגרפית יקבל יותר מיישוב שלא יצמח דמוגרפית. אני לא מדפיס כסף, לכן כל הזמן נבחן איך יוצרים יותר טוב. אם נחזור ל־6 באוקטובר, זה לא טוב. בסוף, המטרה היא ליצור השקעה נוספת על מה שהממשלה השקיעה כרגיל עד 6 באוקטובר 2023. הדאגה הכי גדולה שלי היא שמשרדי הממשלה יגידו, טוב, יש כסף של תקומה, לא צריך את הכסף שלנו. אם זה יקרה, אם נחליף כסף בכסף – נכשלנו. אנחנו צריכים להיות האקסטרה".
"שכרנו מקום בשדרות, והמשרדים של תקומה יעברו לשם. כשראש מועצה או תושב בחבל ירצה לפגוש אותי, הוא צריך רק לחצות את הכביש ולהגיע אליי. ובמקרה הכי רחוק אז הוא ייסע חצי שעה, או שאני אסע אליו. בעיניי, זה חלק מאוד חשוב בשינוי שאנחנו צריכים לעבור"
אחים לנשק מתהדרים בפרויקט שיקום קיבוץ כפר עזה וטוענים שהמדינה לא מסייעת. איך אתה מרגיש עם הטענה?
הטענה של אחים לנשק היא שהמדינה ממשיכה להפקיר את האזור.
"אני משתדל להסתכל על העובדות והמספרים. הוציאו פה 8 מיליארד שקל, אני מקפיד לפרט בדיוק על מה הכסף הזה יצא. 1.4 מיליארד שקל על תוכניות השיקום ליישובים, 1.8 מיליארד שקל על פתרונות מגורים לתקופת הביניים, 800 מיליון שקל על מרכיבי ביטחון. יש גם השקעה בחינוך בהיקף של כ־13 אלף שקל לתלמיד, כסף שבחלקו הגדול יושקע בלימודי אנגלית וטכנולוגיה".
בעקבות הטבח ב־7 באוקטובר, תושבים חוו משבר אמון. איך תשכנע אותם שהמצב שונה והם יכולים לחזור לחבל?
"האמון הוא אחד היעדים הכי מרכזיים שלנו. זה מתחיל בכך שאנחנו שם, נגישים, מקפידים על שקיפות. זה אחד הערכים הבסיסיים שלנו. בנוסף, אמון יחזור כשבן אדם ירגיש שהמדינה, שאותה מייצגת מינהלת תקומה, חזרה להשקיע בו כסף. למשל, ישבתי עם חברי נחל עוז ואמרתי להם: תראו, אלה כל התקציבים שאנחנו משקיעים כאן. חשוב לי מאוד שתראו שאנחנו הולכים להשקיע בנחל עוז 198 מיליון שקל. זה הרבה כסף לקיבוץ עם 200 משפחות. מימנו מרכיבי ביטחון, סל שיקום יישובי, תוכנית חוסן, מתקן ספורט ואפילו שיפוץ בית העלמין שלכם. אני רוצה שכל תושב, מראש המועצה דרך הנהגת היישובים ועד התושב הבודד, יידע כמה מינהלת תקומה משקיעה בו. אני לא מתמודד על ראשות המועצה ולא צריך תמונה שלי. אני רוצה פרצוף של מינהלת תקומה כי מינהלת תקומה זה מדינת ישראל. אני רוצה שהתושב יגיד: המדינה לא שוכחת אותי".
תקומה היא רק חלק אחד ולא מאוד גדול של הממשלה. איך האמון יחזור לתושבים כאשר השכנים והחברים שלהם עדיין חטופים בעזה, ראש הממשלה פועל להדיח את ראש השב"כ ושריו כבר התחילו לבקר את הרמטכ"ל החדש?
"בוא נתחיל מנושא החטופים. זו סוגיה שחשובה לי באופן אישי. יש לי זיקה נפשית עמוקה לניר עוז בזכות היכרות מוקדמת עם שגיא דקל חן. הוא עבד בצוות שלי בפרויקט נדל"ן. שבועיים לפני 7 באוקטובר אירחתי אותו בביתי בתל אביב, אחר כך נסענו לרב תמיר גרנות, שהוא חבר אחר שלי. רציתי להכיר ביניהם. שבועיים אחר כך שגיא נחטף, וחודש לאחר הפגישה תמיר איבד את בנו אמיתי. אני מתרגש כשאני מספר את זה.
"כל העולם שלנו התהפך. שמנו בחדר השינה תמונה של שגיא, כך הוא היה איתנו כל בוקר כשהתעוררנו וכל לילה כשהלכנו לישון. כדי לא לשגע את מילי, אשתו של שגיא, פתחנו קבוצת חברים בווטסאפ בשם 'מתרגשים לשובו של שגיא' ובה היינו מעדכנים זה את זה. הקטע המרגש היה שפתאום הוא הצטרף לקבוצה. אז הנושא הזה חשוב לי ואני חי אותו מאוד. כל יום אני מתפלל לאנשים שחיים שם. אבל אני לא מאמין רק בלחכות ולהגיד בואו נעכב עכשיו את כל השיקום. לא, בואו נעשה הכי הרבה שאנחנו יכולים כדי שיהיה להם את המקום הכי טוב לחזור אליו".
אתה אולי לא יכול להשפיע על סוגיית החטופים, אבל הבוס שלך השר זאב אלקין כן. אתה יכול לשקף לו מה קורה בעוטף, מה תושבים מרגישים. אתם מדברים על תפקוד הממשלה?
"קודם כל, הבוס שלי הצביע בעד עסקת החטופים הקודמת. זאת עובדה. הוא גם נפגש עם משפחות חטופים. מעבר לזה אני לא רוצה להתייחס. יש לו דובר והוא יכול לדבר בעצמו. באופן טבעי כמובן, כל מה שאנחנו מדברים בינינו נשאר במסגרת יחסי שר ומנכ"ל ולא יוצא מהחדר".
מינויו של פרידמן לראש מינהלת תקומה אושר על ידי נציבות שירות המדינה בפברואר השנה, חצי שנה לאחר שאדרי פרש וחזר לתפקיד יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית. עם היווסדה באוקטובר 2023, מינהלת תקומה הוכפפה ישירות לראש הממשלה. מריחת הזמן במינוי מחליפו של אדרי היתה ברובה כתוצאה מהתעקשות ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות רק אדם שנאמן לו ואינו מזוהה בטעות עם תנועת המחאה.
2 צפייה בגלריה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר המינהלות זאב אלקין וראש מינהלת תקומה הקודם משה אדרי. כניסתו של אלקין לממשלה שמה קץ לסחבת במינוי ראש מינהלת תקומה
(צילומים: אלכס קולומויסקי, קובי קואנקס, תומר שונם הלוי)
את ההיכרות שלו עם תחום הבנייה רכש במגזר העסקי כאשר היה מעורב כמשקיע בכמה פרויקטים בארץ ובחו"ל. אבל היכרות מעמיקה עם הענף, ובמיוחד עם הבירוקרטיה הממשלתית בתחום הדיור, הוא צבר כמנכ"ל משרד השיכון תחת השר אלקין. מטבע הדברים, בתוכניות השיקום והפיתוח בשדרות ובעוטף עזה הוא נוגע בנושאים שהעסיקו אותו במשרד השיכון. "כמנכ"ל משרד השיכון חתמתי על דו"ח עם המלצות להשקעה ממשלתית בהתחדשות עירונית ועכשיו יש לי הזדמנות לממש אותו כאן. לכן, אתן לזה כסף. עשרות מיליוני שקלים יושקעו בשבע תוכניות של התחדשות עירונית בשדרות שיהפכו 1,000 דירות ישנות ל־5,000", הוא מספר.
פרויקט נוסף שהוא מקדם יאפשר להוסיף בתים ליישובים הכפריים בעוטף. "אנחנו מקדמים עם החשב הכללי באוצר ועם הסוכנות היהודיות תוכנית בתי אגודה שתאפשר התרחבות דמוגרפית בקיבוצים ובמושבים. יהיה מנגנון שנותן לאגודות השיתופיות הלוואה לבניית בתים. כשתושבים חדשים יחליטו לקנות את הבתים, האגודות יחזירו למדינה את הכסף".
"עד עתה 85% מתושבי החבל חזרו לבתיהם. אני מקווה שבסוף 2026 תושבי היישובים האחרונים ישובו, כך שבסוף התהליך 95% מהתושבים יחזרו"
אתה מדבר על צמיחה באמצעות הגירה של תושבים חדשים, אבל מה עם התושבים הוותיקים שמתמודדים עם תוצאות הטבח?
"מעבר לתקציב שמיועד ישירות לשיקום, כל תושב מקבל סל יישובי. זה כסף שנועד לשפר את רמת החיים של התושבים. בנוסף, אני מביא עסקים יותר טובים, אני נותן הכשרה מקצועית, חינוך ובריאות. נשקיע בתיירות, נעזור ליצור חבל ארץ יפה עם תיירות כפרית. נעודד אנשים להשקיע, לבנות צימרים אצלם בחצר. עד עתה 85% מתושבי החבל כבר חזרו לבתיהם. בקיץ יחזרו תושבים משמונה יישובים נוספים. אני מקווה שבסוף 2026 תושבי ארבעת היישובים האחרונים ישובו, כך שבסוף התהליך 95% מהתושבים יחזרו לחבל".
אתה באמת חושב שאחרי הזוועה שהם עברו, כל כך הרבה תושבים יסכימו לשוב?
"בדיוק שוחחתי הבוקר עם גל כהן מבארי. יש שם אריות. אני לא מצפה ש־100% מתושבי בארי יחזרו, אבל אחוז מאוד גבוה מהם. ואני אגיד לך יותר מזה, אני מצפה שבארי יגדל. וכבר אני אענה לשאלה שאתה מתכנן לשאול – האם יגיעו לשם גרעינים תורניים. התשובה היא לא. אני כן מצפה שיגיעו לעוטף עזה גם אנשים דתיים. אני לא רק מצפה אלא אני קורא להם פומבית, אבל אני קורא להם לגור בסעד ובעלומים ובשוקדה ובשדרות ובכפר מימון. חשוב לי מאוד לשמור על הצביון של היישובים".
אני לא חושד בכוונות שלך, אבל כן בכוונות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שמבקר כאן הרבה. החטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית מעורבת בהליכי השיקום, והמוניטין שלהם מדאיג תושבים שמבקשים לשמור על צביון חילוני.
"סמוטריץ' מכיר את העמדה שלי המאוד ברורה על הצביון של היישובים. זו חד־משמעית גם עמדתו של אלקין, האחראי על שיקום הצפון ועוטף עזה, וזו גם עמדתו של סמוטריץ' שלא רוצה לשנות את הצביון של היישובים. עבדתי עם החטיבה להתיישבות בכל תפקידיי. הם שותף נאמן וטוב. הם עובדים עכשיו עם בארי ועם כפר עזה. אני לא רואה בזה שום בעיה. החבל צריך לשמור על הצביון שלו. אחד הדברים המקסימים בחבל הוא זה שאין מתח בין דתיים לחילונים. ככה זה צריך להישאר".
אתם מעדכנים את תוכנית תקומה, איזו בשורה מגיעה עם העדכון הזה?
"אני חולם להביא 1,000 הייטקיסטים לחבל. אומנם יש בעוטף עזה שיעור תעסוקה מאוד גבוה, אבל רמת השכר נמוכה. בהשוואה לחברה היהודית במדינת ישראל, אחוז ההייטקיסטים בחבל תקומה נמוך מאוד".
"אני חולם להביא לכאן 1,000 הייטקיסטים. בשדרות ובכל אחת מהמועצות נבנה מרכז עבודה שיתופי שיהיה לעובדים מגניב להגיע ולשבת עם חבר'ה בגילם"
למה שהם יבואו אם אין כאן פעילות של חברות הייטק?
"זו שאלה של ביצה ותרנגולת. כשהגענו לחברות והצענו להן להקים כאן אתר, הן אמרו שאין אנשים. צריך לפתור את זה. היכולת לעבוד מרחוק מאפשרת לגור בשדרות ולעבוד במרכז. אפשר להגיע למשרדים פעמיים בשבוע ברכבת, ובשאר ימות השבוע לעבוד מהבית. כדי לעודד זאת, בכל אחת מהמועצות ובשדרות נבנה מרכז עבודה שיתופי שיהיה לעובדים מגניב להגיע ולשבת עם חבר'ה בגילם. ראש עיריית שדרות אלון דוידי רתום לחזון הזה. פועלת בעיר קבוצה מקסימה שמכנה את עצמה קיבוץ הייטק ואנחנו נשתף איתה פעולה. כבר כעת יש תמריצים כספיים לעבוד מהחבל – פחות מס, ודיור זול יותר".
תמריצים היו גם בשנת 2023 ועדיין לא הגיעו הייטקיסטים.
"לפני כן לא ליוו אותם. אנחנו נלמד מה הם צריכים ונעזור להם. למשל, אם המכשול יהיה צורך בהסעה בבוקר לרכבת, נפתור את זה. השבוע כבר היתה ישיבה במשרדים של אנבידיה עם 60 הייטקיסטים שבה הם נשאלו מה יביא אותם לשדרות, והתשובה היתה חבילה שתיתן פתרון לקשיים, ומקום שנעים לשבת עם חבר'ה צעירים. קהילה כזו תצמיח אחר כך סטארט־אפים, כי כשאנשים נמצאים ביחד, הם יוצרים. אם נצליח לייצר את הקהילות האלה נוכל לצעוד קדימה. במקביל אני רוצה לבנות אתרים מקומיים. ברגע שחברות יידעו שמגיעות לכאן משפחות, הן ירצו לפתוח כאן משרדים. בנוסף, נטפל באזורי התעשייה. אין כמעט אזורי תעשייה פנויים בחבל. כדי להביא ענקיות צריך אזור תעשייה. בחלום שלי אני רואה ליד תחנת הרכבת פארק הייטק ומרכז חדשנות. ולפני כן צריך לעזור למפעלים שכבר קיימים לגדול. נפגשתי עם מנהלי מפעל ספקטרוניקס בשדרות שנרכש לפני כעשור על ידי חברת אמרסון האמריקאית. החברה מעסיקה 160 עובדים, ומנהליה אמרו שהיא יכולה להציע עבודה לעוד 200 איש".
אז למה לא גייסו עוד עובדים עד עתה?
"כי אנשים שאינם גרים בחבל תקומה יכולים לעבוד באשקלון, באשדוד או בבאר שבע, אז למה שייסעו לעוטף? וכמות העובדים בעוטף מוגבלת. זה מעגל סגור, ולכן אני רוצה להגדיל את העוגה. אני רוצה להביא גם אנשים מבחוץ לעבוד בעוטף. כך מייצרים כלכלה. למשל, העובדים האלה יקנו אוכל בהפסקת צהריים ויסייעו לצמיחה של עסקים מקומיים".
על המדפים במשרדו של פרידמן שתי ערמות של ספרים ארוזים בניילון כפי שהגיעו מבית הדפוס, ואותם הוא מעניק כמתנה. ערמה אחת של ספרו "ביום בו תקרא לי אב" שבו הוא מתאר את ההתמודדות שלו ושל רעייתו חנה בגידול בנו אברומי שאובחן כאוטיסט. בין דפיו אפשר למצוא את ההסבר של פרידמן להחלטתו לפרוש מהשירות הציבורי ולעבור למגזר הפרטי – כדי שיוכלו לממן את הטיפול בבנם.
הערמה האחרת היא של ספר הצילומים "עוטף ישראל" של אמנון ארד, תושב מעגלים שבמועצה האזורית שדות נגב. "קניתי מכספי 100 עותקים", הוא מספר. "אני חושב שהמדינה בכלל, ובטח אנחנו, צריכים לתת עדיפות לחברות מתוך העוטף. למשל, משרד הביטחון צריך לתת עדיפות במכרזים לחברות שבאות מתוך העוטף. לכן את האירועים של המינהלת עושים רק בעוטף. אני מזמין קייטרינג רק שם ובאופן אישי את הקניות שלי אני ממש משתדל לערוך בעוטף. אני רוצה שהכלכלה המקומית תהיה בתודעה. כאשר יש מכרז גדול בארץ, נספח הסחר האמריקאי יכול להתקשר ולהזכיר שמתמודדת בו חברה מארה"ב. כי בעיניו להילחם על דברים כאלה זה תפקידו. באותו אופן אני חושב שראש מינהלת תקומה צריך לעודד לקנות בחבל".
ואיך תעזרו לשכירים שגרים כאן ועובדים באזורים אחרים?
"קודם כל, ניתן חינוך יותר טוב, נגישות יותר גבוהה לשפה האנגלית ולטכנולוגיה. זה הפתח לעולם התעסוקה במאה ה־21. כמו בכל דבר, צריך להציב יעדים, לנטר, ולנסות לראות יחד עם הגופים המקומיים מה יאפשר להשיג את היעדים. למשל, איך מביאים עוד מורים לאנגלית לחבל. זה לא פשוט. אנחנו עובדים על תוכניות שכוללות עזרה בשכר דירה ומענקי התמדה. ואלה מתווספים לפטור ממס, ומגורים זולים יחסית. אני רוצה לשפר את האוריינות הדיגיטלית של התושבים, אני רוצה פתיחה של עסקים חדשים, עלייה בפדיון, שיפור רמת ההכנסה של התושבים והמועצות. אלה יעדים שלא היו קודם כי עסקו בעיקר בשיקום, עכשיו אנחנו רוצים לטפל בצמיחה. מדד לזה יהיה, למשל, שיעור המשתכרים מעל 10,000 שקל בחודש. אנחנו רוצים שהמדד הזה יתייצב על לפחות 50% מהתושבים".
אם תביא לכאן יותר אנשים עם משכורות יותר גבוהות תשפר את השכר הממוצע, אבל איך זה תורם לתושבים הוותיקים?
"אם הבאתי מבחוץ אנשים שמרוויחים יותר כסף, הם גם מוציאים יותר כסף. בעל הסופר המקומי או המסעדן ירוויחו יותר, יוכלו להעסיק יותר עובדים. זה מעגל הכלכלה. אנחנו עובדים על התוכנית הזו עם הכוחות המקומיים, המועצות, היישובים, כל אחד מראשי המועצות, שתיים עד שלוש פגישות לפחות, עשרות תושבים, ארגוני חברה אזרחית כגון עתיד לעוטף ופורום הביתה. המטרה היא להשלים את התוכנית עד אמצע מאי, ואז במשך שלוש וחצי שנים ליישם אותה. אני אופטימי, לכן אני אומר לאנשים לקנות דירות בשדרות, כי השווי שלהן יעלה".
