מסמך עקרונות חדש אשר הוגש לבג"ץ במסגרת הפשרה בין איתמר בן גביר ליועמ"שית גלי בהרב מיארה, עליה דיווחנו מוקדם יותר, מסדיר לראשונה את תחומי האחריות וההפרדה בין השר לביטחון לאומי לבין משטרת ישראל.
על פי ההסכמות, שגובשו בעקבות עתירות תלויות ועומדות בבג"ץ, השר לא יוכל להתערב בפעילות מבצעית של המשטרה, לא יביע עמדה על חקירות, ולא יהיה מעורב באירועי מחאה.
המסמך, שצפוי להיות מעוגן בתוך 60 יום בנהלים רשמיים של משרד הביטחון הלאומי והמשטרה, קובע כי קביעת מדיניות בתחום חופש הביטוי, מחאות והפגנות תיעשה מראש ובאופן כללי בלבד, לאחר התייעצות עם המפכ"ל והיועצת המשפטית לממשלה – ולא בשעת אירועים קונקרטיים.
עוד נקבע, כי בן גביר לא יוכל להורות למשטרה כיצד לפעול באירועים בשטח, ולא יתערב בשיקול הדעת האופרטיבי של הפיקוד הבכיר. גם בנוגע לחקירות – השר לא מוסמך לקבוע מדיניות או להתייחס לחקירות כלשהן, כולל חקירות נגד שוטרים.
בנושא מינויי וקידומי שוטרים הובהר, כי השר לא יראיין מועמדים לתפקידים זוטרים ובינוניים, ולא יוכל לשוחח עם מועמדים לקידום לתפקידי רוחב. ראיונות עם מועמדים לדרגת ניצב ומעלה יתבצעו רק לאחר המלצת הסגל הפיקודי הבכיר, ובנוכחות נציגי משטרה.
המסמך מכיל את ההנחיות גם על אנשי לשכת השר ומבהיר כי כל שיחה של בן גביר עם שוטרים תתואם מראש עם לשכת המפכ"ל, תתועד בכתב ותיערך בנוכחות מזכיר ביטחוני.
הצוות שיעגן את ההסכמות יכלול נציגי השר, המשטרה והיועצת המשפטית לממשלה, וישלים את עבודתו תוך חודשיים. לאחר מכן תוגש הודעה לבית המשפט, שיוכל למחוק את העתירות בהתאם.
במסגרת הגשת המסמך, היועמ"שית כתבה לשופטים כי "ישנו קושי לקבוע ערובות אפקטיביות נוכח התנהלות השר עד כה, והפיקוח על יישומן של ערובות כאמור בפועל אינו פשוט כלל ועיקר במישור המעשי. לכן, מעבר למתן תוקף של החלטה שיפוטית לכל מנגנון שייקבע, נדרש יהיה גם לעגן את הערובות באופן סדור בנהלי המשטרה ובפקודותיה ובנהלי המשרד לביטחון לאומי, וכן לבחון את יישומן בפועל על ידי השר ויתר הנוגעים בדבר, על מנת לעמוד על האפקטיביות שלהן ועל השלכתן על בחינת המינוי".
