"העוני בקרב עולי ברית המועצות לשעבר הוא אולי הבעיה הקשה ביותר היום שאיתה מתמודדים ניצולי השואה", אומרת ח"כ מירב כהן (יש עתיד), יושבת ראש הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה. כהן אומת לוואלה, כי קבוצה זו, המוכרת בחוק כנכי נרדפי הנאצים, אינה זכאית למענקים ולתמיכות זהות לשאר השורדים – ומקבלת מענק שנתי של 7,000 שקל בלבד, סכום שאינו מספק אפילו לצרכי המחייה הבסיסיים.
בישראל חיים 120,507 ניצולי שואה, 36% ילידי ברית המועצות לשעבר, הקבוצה הגדולה ביותר שנותרה בחיים, גילם הממוצע עומד על בממוצע כ־87 שנים וסובלים ממגבלות תנועה ופגיעות נפשיות. על אף העלאת קצבת הבטחת ההכנסה ב־600 שקל לחודש בתקופת כהונתה של כהן כשרת הרווחה, המענק השנתי הנמוך לא מאפשר כיסוי הוצאות מזון, דיור ותרופות.
"לצד הקושי הכלכלי, רבים מהניצולים לא מסוגלים לבשל לעצמם. כך שגם אלה שיכולים לאפשר לעצמם קניות בסופרמרקט, לא אוכלים אוכל חם. צריך למצוא לזה פתרון בטווח המיידי", היא אומרת. "הניצולים גם מטורטרים בין ועדות רפואיות. הנכות שניתנת לניצול שואה עומדת על 25% בלבד, וכל שנה עליהם לחדש אותה. צריך לקבוע להם 50% נכות באופן אוטומטי, כדי לחסוך את הבירוקרטיה המיותרת, שכן מצבם אינו משתפר ככל שהזמן חולף, אלא להפך".
