מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב־7 באוקטובר 2023, נכנסו לישראל כ־86,500 עובדים זרים חדשים, כך עולה מנתונים שפרסם היום (שלישי) מינהל העובדים הזרים ברשות האוכלוסין וההגירה. לטענת הרשות, מדובר בגידול משמעותי שנועד לצמצם את המחסור החמור בכוח אדם, במיוחד בענף הבנייה שנפגע קשות כתוצאה מהיעדרותם של עובדים פלסטינים, שנאסרה העסקתם עקב המצב הביטחוני.
אך למרות ההצהרה החגיגית של רשות האוכלוסין על כניסתם של עשרות אלפי העובדים, גורמים בענף הבנייה והשיפוצים טוענים כי הנתון מטעה – ורחוק מלשקף את המצב בפועל בשטח.
לפי הנתונים, ענף הבנייה מוביל את גל הכניסות עם 42,744 עובדים חדשים – המהווים כמעט 50% מסך כל העובדים הזרים שנכנסו לישראל מאז תחילת הלחימה. אחריו מדורג ענף הסיעוד עם 14,252 עובדים (כ־17%) וענף החקלאות עם 13,896 עובדים (כ־16%).
לצד זאת, צוין כי בהובלת מינהל עובדים זרים יושם גם "מתווה החוזרים" בענף החקלאות, שבמסגרתו הצליחו להגיע מעל 11,000 עובדים נוספים – וזאת כדי לתת מענה למחסור גם במגזר החקלאי. בנוסף צויין כי כיום, מספר העובדים הזרים בכלל הענפים הוא גבוה יותר מאשר מספרם בטרם המלחמה.
הודו בראש, אחריה סרי לנקה ותאילנד
מדינות המוצא הבולטות של העובדים הזרים שנכנסו לישראל בחודשים האחרונים הן הודו – עם 24,880 עובדים; סרי לנקה – עם 15,284; ותאילנד – עם 14,423 עובדים.
לדברי רשות האוכלוסין, מדובר בתוצאה של מהלך נרחב שהוביל מינהל עובדים זרים, שמטרתו למלא במהירות את החלל שנוצר במשק בעקבות המלחמה, ובפרט בענפי התשתיות והבנייה.
בענף השיפוצים מתריעים: "טיפה בים"
למרות המספרים המרשימים, בענף השיפוצים מזהירים כי הם כמעט לא נהנו מהגל החדש של עובדים. ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, אמר כי מתוך 5,000 עובדים שאושרו לענף, נכנסו בפועל רק כ־700. לדבריו, מדובר בכמות מזערית לעומת 15 אלף עובדים שחסרים בשוק: "זה טיפה בים ולא מספיק לענף שמגלגל 15 מיליארד שקל בשנה", אמר.
לדבריו, המדינה מודעת היטב למשבר בענף ולמחסור המתמשך בכוח אדם כבר כשנתיים, אך עד כה לא נעשה די כדי לספק מענה. "אני מצפה שהמדינה תתגייס בדחיפות לתת פתרונות על מנת לעבות את כוח האדם, שיכול לתת שירות לאזרחים שנפגעו ממתקפת הטילים מאיראן וממלחמת חרבות ברזל", הוסיף. סיב קרא לביצוע פעולות מיידיות ולצמצום הבירוקרטיה, על מנת לאפשר לקבלנים לפעול ולסייע בשיקום אזורים שנפגעו.
ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי אמר: "צריך לומר מילה טובה למינהל העובדים הזרים ברשות האוכלוסין על הגעת 86,000 עובדים. בענף הבנייה חסרים עוד כ 50,000 ויש להגביר את קצב כניסת עובדים זרים לתחומי הבנייה, השיפוצים והתשתיות. מדיווחים שמרכז הבנייה הישראלי אוסף בקרב קבלני ביצוע, התפוקה של פועל זר, לאחר שלושה חודשים של הסתגלות, גבוהה ביותר מ-50% מהתפוקה של פועל פלשתינאי, מאחר והזרים עובדים הרבה יותר שעות ביום עבודה, מחויבים להספקים, לא צריכים לעמוד במחסומים ונתון נוסף ומשמעותי , שבאתרים הנבנים על ידי פועלים זרים יש ירידה מוחלטת בחבלות בנייה על רקע לאומני (סתימת ביבים, מרזבים, פגישה באיטומים, במערכת חשמל ועוד)".
יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה הגיבה לטענות: "ענף השיפוצים שהתבסס ברובו על כ-15 אלף עובדים פלסטינים שהועסקו לפני המלחמה, נמצא כמעט בהשבתה מוחלטת מפרוץ המלחמה. בעקבות הלחץ שהפעלתי אישרה ועדת המנכ"לים מכסה של 5,000 עובדים זרים לענף, עם זאת לצערי בפועל קיים מחסור עצום, חשיבותו של ענף השיפוצים השנה בצל מלחמת חרבות ברזל היא קריטית. יש צורך בעובדים רבים לשיקום הבתים, המבנים ומוסדות החינוך שנפגעו".
"הוועדה בראשותי קיימה דיונים בנושא, ותתכנס בעזרת השם גם במהלך הפגרה לישיבת מעקב, אני שבה ומזהירה כי אסור להסתמך על עובדים לענף מסויים ממדינה אחת בלבד. ועל משרד החוץ לחתום על הסכמים בילטראליים עם מדינות נוספות, אמשיך לעקוב ולהפעיל לחץ עד להבאת עובדים נוספים", הדגישה.
"אני מברכת את רשות האוכלוסין וההגירה אך עם זאת – עדיין קיים מחסור רב, בפרט בענף השיפוצים אשר קריטי במיוחד בצל המלחמה עם איראן, אני קוראת למשרד החוץ להמשיך ולקדם הסכמים נוספים מול מדינות, לא ארפה מהנושא ואמשיך להילחם למען פתרון הבעיה״, אמרה לסיום.
