בעוד חמאס נתן תשובה חיובית לעסקה חלקית שתכלול שחרור 10 חטופים חיים ו-18 גופות, משפחות החטופים נתונות בין תקווה לחשש עמוק. קובי אהל, אביו של החטוף אלון אהל, ומכבית מאיר, דודתם של גלי וזיו ברמן החטופים בעזה, דיברו עם מעריב על החששות מההתפתחויות הצבאיות.
אהל אמר את החשש שלו שההנהגה תעדיף פעולה צבאית על פני הצלת חיים. "אני כאבא של אלון לא יודע לאן מתקדמים ולא יודע מה התוכניות", סיפר קובי אהל את חוסר הוודאות הקשה שחווה. "אני שומע שמדברים על המשך מלחמה במקום לדבר על להציל את החיים של אלון". אהל, שבנו החטוף כבר מעל 680 יום בשבי חמאס במצב בריאותי קשה, קורא בכאב לראש הממשלה: "המבצע שיעסקו בו זה עסקה להצלת החטופים ולא מבצע צבאי". הוא מוסיף בכאב: "זה הפחד שלי שאני יודע שבלחימה אלון לא יחזור בחיים".
אלון אהל נמצא במצב בריאותי קשה, פצוע, לא רואה בעין ימין ויש לו רסיסים בגוף. "אלון מורעב כבר מעל 680 יום, מורעב ברמה שאף בן אדם ששומע אותנו לא מבין מה זה הרעב הזה", מתאר האב את המצב הקשה של בנו.
למרות הכל, אהל שומר על אמונה: "אלון שורד עכשיו בזכות זה שהוא יודע שמדינת ישראל תציל אותו. הוא ראה שזה קרה כי שלושה שורדי שבי שהיו איתו שוחררו".
"אני הייתי מצפה מראש הממשלה שהוא המנהיג שלי, שאלון הוא אזרח במדינת ישראל שנחטף משטח מדינת ישראל", אומר אהל. הוא דורש כי "ההנהגה שלי תתייחס אלינו במלוא הכובד. אין מצב שמישהו יבוא ויגיד שאפשר להקריב את אלון".
אהל מדגיש שהרוב המוחלט בעם רוצה לעצור את הלחימה ולהחזיר את החטופים: "אנחנו רואים שיש רוב מוחלט בעם שרוצה לעצור את הלחימה, ויש רוב מוחלט בעם שאומר שצריך להחזיר את החטופים".
קובי אהל מתאר את בנו אלון כ"בחור צעיר עם תוכניות" שהלך למסיבה בתוך שטח מדינת ישראל "על מנת לחגוג את החיים". חודש וחצי לפני החטיפה, אלון חזר מטיול ארוך במזרח ותכנן להמשיך את חייו. "אנחנו צריכים לדאוג היום שאלון יוכל לממש את החלומות שלו. זה מגיע לו על מה שהוא עבר עד היום", אומר האב.
אהל מסיים: "אם לא יוחזרו החטופים, אז המשמעות שלנו כמדינת ישראל פה עומדת עם שאלה מאוד קשה. מדינת ישראל הוקמה לטובת עם ישראל אחרי אירועים קשים שהיו לפני כ-80 שנה, וזה המקום הכי בטוח לנו. זה צריך להמשיך להיות המקום הכי בטוח לנו, אבל לא על חשבון החטופים".
מכבית מאיר, דודתם של גלי ו-זיו ברמן החטופים בעזה, מביעה חששות דומים מההתפתחויות הצבאיות. "כמובן שכניסה לאזורים שעד עכשיו לא נכנסו אליהם מתוך ידיעה שנמצאים בהם חטופים, עלולה לסכן מאוד את היקרים שלנו", היא אומרת.
מאיר מזכירה את המחיר הכבד שכבר שילמו החטופים: "אנחנו נמצאים בשבועות ש-12 אזרחים ואזרחיות, 12 חטופים וחטופות שנחטפו בחיים, עברו את הגבול לעזה בחיים ונרצחו שם בשבי, ויש להם אזכרות השבוע. עבורנו זו נורת אזהרה". היא מוסיפה כי הם חלק מתוך 42 חטופים וחטופות שנהרגו או נרצחו כתוצאה מלחץ צבאי.
"החשש מאוד גדול, הפחד מאוד גדול", מתארת מאיר. "אנחנו דורשים לחזור לשולחן הדיונים, וכמובן לממש עסקה, עסקה שכוללת את כולם, שיש בה מהראשון החטופים ועד האחרון – חיים וחללים, לא להשאיר אף אחד מאחור". לגבי מצבם של גלי וזיו, מאיר מציינת: "הסרטונים של רום ואביתר הם תמונת מראה של גלי ו-זיו שלנו. לנו אין, לא קיבלנו אף פעם סרטון".
למרות הקשיים, מאיר מדגישה את החוסן של המשפחות והתמיכה הציבורית: "כל הפחדים, כל סל הפחדים שלנו, מתורגם לפעולות. אנחנו לרגע אחד לא עוצרים ומצליחים לסחוף את כל 80% מהאזרחים והאזרחיות שבסקרים מדברים על סיום המלחמה והשבת והצלת היקרים שלנו".
היא מתארת את המחאה הציבורית: "יום ראשון היה יום מאוד עוצמתי, שבו המונים, רבבות, הלכו אחרינו ונשפו בנו הרבה כוח. העם לא מתעייף ולא מוותר". מאיר מסיימת בנחישות: "אנחנו לא מאבדים לרגע אחד את התקווה. זה מה שגלי ו-זיו מצפים מאיתנו. הם יודעים שאנחנו בוודאי לא מוותרים עליהם נגד כל כוחות הרשע, פנים וחוץ".
