בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי חברת "גוטקס סווימוור" העוסקת בייצור ושיווק בגדי ים ומפעילה רשת חנויות ארצית למכירת ביגוד, בה היא משווקת את מוצרי Zara, Pull & Bear, Massimo Dutti ועוד, תשלם מס למדינה בסך עשרות מיליוני שקלים. בכך התקבלה עמדת המדינה במאבקה הבלתי מתפשר נגד תכנוני מס בלתי לגיטימיים.
מדובר בערעור שהגישה קבוצת גוטקס, המוחזקת בידי שני בעלי מניות פרטיים, ג'ואי שוובל וחנן אליטוב, נגד החלטת פקיד השומה בנוגע למיסוי עסקת המכירה של חברת גוטקס סווימוור בשנת 2013. באותה שנה נמכרה החברה, מחברה הולנדית לחברה ישראלית חדשה.
בית המשפט אימץ את עמדת רשות המיסים, שיוצגה על ידי עו"ד גלית פואה מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), בקובעו כי עסקת המכירה, בדרך שבה נעשתה, היא עסקה מלאכותית, אשר נועדה להפחית מס באופן שאינו ראוי, וכי אם היה מדובר בחברות שאינן קשורות, סביר להניח כי עסקה כזו לא הייתה מתבצעת.
בית המשפט קבע, כי מצבור הפעולות, אשר בסופן עברה גוטקס סווימוויר תחת החברה החדשה, תוך מחיקת יתרות חובה בסכום של מאות מיליוני שקלים, כנגד דיבידנדים שחילקה גוטקס סווימוור – היא עסקה מלאכותית. זאת מבלי ששולם מס ומבלי שעברו כספים בפועל, אלא אך ורק נרשמו בספרים פעולות חשבונאיות.
גוטקס בנתה, בכוונה תחילה, עסקה מלאכותית במסגרתה חילקה דיבידנדים בפטור ממס, על אף שהייתה אמורה לנכות מס בגין חלוקתם. נקבע, כי החיוב במס איננו פיקציה, אלא מהלך העניינים האמיתי, ואילו העסקה המלאכותית היא הפיקציה. על כן, חוייבה גוטקס גם בקנס בגין אי דיווח על העסקה. נקבע כי יש לחייב את גוטקס בניכוי מס במקור בגין הדיבידנדים שחילקה.
כן קבע בית המשפט כי יש לבטל את יתרת המחיר המקורי שנוצרה בעקבות המכירה, בסכום כולל של 491 מיליון ש"ח, לעת מכירה עתידית של גוטקס סווימוויר, מבלי שעברו כספים בפועל.
בפסק הדין נקבע, ששיעור המס במקור שיש לנכות הוא בשיעור של 5% בהתאם לאמנת המס בין ישראל להולנד ביחס לסכום של כ-208 מיליון ובשיעור של 15% ביחס ליתרות החובה של בעלי המניות שהסתכמו בכ-101 מיליון ₪. זאת, בהתחשב בטענת החברה בעניין זהות "בעל הזכות שביושר".
בית המשפט קיבל בפסק הדין את עמדת פקיד השומה גם לעניין הוצאות שניכתה החברה בניגוד לדין, אך דחה טענה שיתרות החובה הן משיכות שיש לחייבן כדיבידנד וכן כי רישום שני שטרי ההון כהלוואה מהווה פירעון שלהם המחייב בהכנסות ריבית.