בלגיה מתמודדת עם תופעה חדשה ומדאיגה: חשודי טרור הולכים ומצעירים, כאשר ילדים בני 12 בלבד נמצאים כעת תחת חקירה בגין פעילות טרור. על פי דוח שנתי שפרסמה הפרקליטות הפדרלית הבלגית השבוע, מספר התיקים הקשורים לקטינים החשודים בפעילות טרור זינק באופן דרמטי בשנים האחרונות.
זינוק דרמטי במספרים
הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2022 נפתחו 16 תיקים הקשורים לקטינים החשודים בפעילות טרור, בשנת 2023 המספר עלה ל-24 תיקים, ובשנת 2024 הוא יותר מהכפיל עצמו והגיע ל-55 תיקים. רוב החשודים הם בני 15-17, אך הרשויות מדווחות על מגמה של ירידה בגיל החשודים.
"מדובר בעיקר בצעירים בני 15, 16 או 17. אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים שהקטינים הללו הופכים צעירים אף יותר", אמר קווין וולון, דובר יחידת הקואורדינציה לניתוח איומים בבלגיה. מתוך 380 האנשים הרשומים במאגר האיומים הפנימיים של היחידה, כ-20 הם קטינים.
רדיקליזציה מקוונת
התופעה החדשה מתאפיינת ברדיקליזציה מקוונת. "מבחינת רדיקליזציה, הם גם הופכים פעילים יותר ויותר ברשתות החברתיות, כולל קריאות לפעולה או איומים ספציפיים", הסביר וולון. הקטינים המוראדקלים מפוזרים ברחבי בלגיה ומייצגים אידיאולוגיות שונות, כאשר כשלושה רבעים מהמקרים קשורים לג'יהאדיזם והשאר לנרטיבים קיצוניים של הימין הקיצוני.
"אידיאולוגיית בר סלט"
חוקרי הנושא מזהים תופעה חדשה בקרב הקטינים הללו – מה שמכונה "אידיאולוגיית בר סלט". כפי שמסביר וולון, "אנחנו רואים שהם רוצים לבצע איזושהי צורה של אלימות כלפי החברה, או אנשים או דברים ספציפיים. רק אז הם מנסים לחבר נרטיב לעניין שלהם באלימות".
התופעה מתאפיינת בכך שהקטינים "בוחרים ובוררים פיסות מידע מנרטיבים שונים – שחופפים, מתכנסים, אבל לפעמים גם סותרים זה את זה – כדי ליידע את מערכת האמונות הקיצונית שלהם".
המאפיין הייחודי של הדור הזה
תומס רנאר, מנהל המרכז הבינלאומי למלחמה בטרור ועמית בכיר במכון אגמונט בבריסל, מסביר שלמרות שטרור תמיד היה בעיקר עריצים צעירים, יש כאן שינוי משמעותי. "מה שחדש כאן הוא שמדובר כעת באנשים צעירים מאוד. ילדים בני 12, 13, 14 מתערבים בפעילויות האלה".
האינטרנט הוא ההבדל המפתח בין הדור הזה לכל הקודמים. "אם אתה מסתכל על כל החקירות הטרור המתמשכות שמעורבים בהן קטינים, מה שמשותף להם הוא אנשים צעירים מאוד שהוראדקלו באינטרנט דרך האינטראקציות שלהם עם קבוצות שונות ברשתות חברתיות", מסביר רנאר.
רדיקליזציה מאחורי המסך
ההבדל המפתח הוא שכעת לצעירים יש גישה לאידיאולוגיות האלה "בלי פילטר, בלי מתווכים, ויכולים לפעול על פי האידיאולוגיות האלה בעצמם, בלי שמורים, חברים או משפחה שמים לב, לעתים קרובות". רוב הפעילות מתרחשת "מאחורי מסך בחדר סגור. כתוצאה מכך יכולה להתרחש סטייה מהירה מאוד בלי שהרבה אנשים שמים לב. עד שמאוחר מדי".
שיווק ממוקד
ארגוני הטרור השונים, כולל דאעש, פיתחו תעמולה שמושפעת מקודי התקשורת של אנשים צעירים יותר. "הם משתמשים בשפה או בוויזואלים של משחקים, ובהרבה עקרונות אחרים של גיימיפיקציה – כמו לתת לאנשים משימות קטנות, למשל", מסביר רנאר. "הם עושים את זה, בידיעה שחלק ניכר מהקהל שלהם מורכב מאנשים צעירים".
אתגר חדש לרשויות הביטחון
המעבר לפעילות מקוונת כמעט בלעדית הקטין את החשיבות של המימד הגיאוגרפי ופינה מקום למימד הלשוני. במקום "מוקדי רדיקליזציה" פיזיים בבריסל ובאנטוורפן, כעת המפתח הוא השפה שבה מתקשרים המשתמשים. זה הופך את הרשתות לקשות יותר למעקב ולפירוק.
התופעה הבלגית מהווה אזהרה למדינות רבות, כולל ישראל, לגבי הצורך בפיתוח כלים חדשים להתמודדות עם רדיקליזציה של קטינים ברשת. המומחים קוראים להגברת המודעות בקרב הורים ומחנכים, ולפיתוח אסטרטגיות מונעות להתמודדות עם התופעה החדשה והמדאיגה הזו.
