זקן איננו משחק כאן משחק של קוליות מזויפת. הכוכב הימם אותו, בקטע טוב, ואין סיבה שהוא לא ייחגג באופן יומיומי, אבל מבחינתו "הדרך עוד ארוכה". כשחושבים על הגיל ועל מה שיש לו עוד לתת, מבינים עד כמה ארוכה היא. כשמכניסים פנימה את המסלול העצמאי ומחברים נקודות על פני המפה, מבינים עוד יותר כמה רגעים כאלה, הישגים כאלה, נועדו לזרוח.
"7 באוקטובר עשה לי שוק ענקי. הייתי מנותק יחסית מישראל והיום הארור ההוא גרם לי לחשוב איך אני מתחבר חזרה למדינה ולארץ", תיאר, "מבחינה מקצועית הייתי ב-High, אבל בפועל הרגשתי ממש לבד, בודד, בלי מישהו ישראלי או אפילו יהודי לדבר איתו במסעדה, בעבודה".
הוא נכנס ברגליים מעט רועדות לשדה המוקשים שהוא מלחמת ההסברה העולמית, והבין מהר מאוד שבתחומיה אין נושא בלתי נפיץ. "לא חשבתי שנכון לסכן את עצמי או את הצוות שלי והמשפחה שלי, אבל אפילו על חטופים אנחנו לא יכולים לדבר? מה פוליטי בחטופים ובתפילה להחזיר אותם?! אני לא חי את הישראליות שלי בהסתר, ומנסה להבין מי נגד מי. החיפוש הראשון שלי בגוגל זה 'מתן זקן אוריג'ין', אבל המסעדה מלאה בכל זאת ואת החיבור אני עושה גם באמצעות האוכל. זה מצחיק, כי איבדתי למשל המון עוקבים שהבינו שאני ישראלי, אבל השגתי יותר עוקבים מישראל בדיוק בגלל זה. בסוף זה עניין של מה שאתה מרגיש שנכון מבפנים, לכל הצדדים, וכמעט בלתי אפשרי להשפיע על זה".
מבחינתו, הכוכב מייצג הכרה ברעיון ובכישרון, בקונספט של NHome וביכולת שלו, אבל מהרגע שהוא התקבל, התפקיד שלו היה להצדיק את זה, ולגרום לו לנצוץ. "זאת הייתה הרגשה מדהימה, ברור, אבל ביום שאחרי, ממש למחרת הטקס, הדבר הראשון שעשיתי היה להחליף את כל התפריט, גם כדי להמחיש לי ולכולם שהעבודה לא נגמרה, אלא שהיא רק התחילה. מבחינתי, אמרו לי 'קח כוכב, ומעכשיו המשימה שלך היא להדליק אותו בשמיים. תעשה ממנו משהו'. ככה אני מסתכל על זה, עד שנגיע לכוכב השני".
