הוועדה לביטחון לאומי בחנה את יישום החוק לאיזוק אלקטרוני במקרי אלימות במשפחה, שמבוצע מאז אוגוסט 2024 במסגרת תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה. תיקון זה מאפשר לבית המשפט להורות על פיקוח טכנולוגי כתנאי בצו הגנה, במקרים של מסוכנות גבוהה או חשש להפרת הצו, למשך שלוש שנים כהוראת שעה.
מהנתונים שהוצגו בדיון, על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי בין אוגוסט 2024 ליולי 2025 הוגשו 9,814 בקשות לצווי הגנה, ומתוכן רק 143 בקשות (1.5%) כללו פיקוח טכנולוגי. משרד הרווחה קיבל 75 בקשות להערכת מסוכנות, ביצע 54 מהן, וב-25 מקרים הוחלט על מתן צו הגנה בפיקוח טכנולוגי. מקרה אחד בוטל בעקבות הפרה, והמפוקח נעצר.
יו"ר הועדה ח"כ צביקה פוגל אמר: "לפני שנה נכנס לתוקף התיקון לחוק וזה זמן מצוין לבחון את התוצאות שלו בשטח. המספרים מאפשרים לנו להבין שיש אתגר בשטח וצריך להבין את שורשו ולטפל בהתאם".
עוד הוסיף: "צריך לתת מענה להרחבת הפרסום בקרב כלל הציבור. אנחנו לא חייבים למדוד את זמן התגובה למניעה של האירוע, אלא בראש ובראשונה להגיע לכל מתלוננת. אבקש מלשכת עורכי הדין להציף את הנושא של האיזוק האלקטרוני לכל עורך דין לדיני משפחה".
כזכור, עמותת "ה.מ.ה – החירום למען הילדים", סיפרו אתמול ל"מעריב" כי מאז תחילת המלחמה נרשמה עלייה במספר הפניות לעמותה על מקרי אלימות בילדים – פיזית, מינית, כלכלית ורגשית. "לצערנו, המלחמה לא הפחיתה את המקרים הקשים, הם עדיין ממשיכים להגיע ואפילו יותר מבעבר", מספרת חיה פולק, מייסדת ומנהלת העמותה, "ההבדל הגדול כיום הוא בעומק המצוקות – משפחות רבות נפגעו נפשית, כלכלית וביטחונית, והילדים סופגים את ההשלכות".
לפני כחודשיים, על רקע העלייה המדאיגה במספר הקורבנות כתוצאה מאלימות במשפחה, עשרים ארגוני נשים שלחו מכתב בהול לראש הממשלה בנימין נתניהו, השר איתמר בן גביר ושר הרווחה יעקב מרגי – בו הם דרשו מהממשלה לכנס דיון ממשלתי דחוף לקבלת החלטות אופרטיביות לבלימת התופעה.
"בימים אלה, חשוב יותר מתמיד לפקוח עיניים, להקשיב לתחושות בטן, ולדעת שאין צורך להתמודד לבד", טענה עו"ד ורדית אבידן, מנהלת המערך משפטי טיפולי בויצ"ו ואחראית על קידום מדיניות וחקיקה, "המלחמה אינה תירוץ לאלימות. הפחד, הבידוד, הצפיפות – לא אמורים להפוך אף אישה לשק חבטות רגשי או פיזי. יש לכן זכות לביטחון אישי גם בתוך הבית, תמיד".
