שחקנים גדולים יודעים להטעות שחקנים גדולים אחרים כדי לייצר לעצמם שביב של שנייה עם ספייס, מה שמאפשר להם לזרוק זריקה נקייה לסל. שחקנים גדולים יודעים גם להטעות שחקנים גדולים אחרים כדי לגרום ליריביהם לעשות עליהם פאול.
היכולת של שיי גילג'ס-אלכסנדר לבצע הטעיות ולהעניק לעצמו (וגם לחבריו לקבוצה) את שביבי השניות עם הספייס היא אחת מהיכולות המרשימות ביותר שלו כשחקן כדורסל.
אף אחד לא מתלונן עליה.
לעומת זאת, היכולת שלו לסחוט עבירות – במיוחד ברגעים המכריעים של משחקים – זה יכולת שגוררת עליו ביקורות רבות, בעיקר – יש לומר – מאנשים מחוץ למשחק ולא מאנשים שמבינים כדורסל לעומקו.
זה נכון גם לג'ארד הארפר מהפועל ירושלים, שעולה על העצבים של היריבים ובעיקר של אוהדי היריבות, ביכולת שלו לסחוט עבירות וללכת לקו ברגעים מכריעים. מדובר באומנות. אמנם לא קליעה משלוש או ליי-אפים מרהיבים, אבל באומנות חשובה במיוחד בכדורסל של ימינו.
"שיי הוא אמן בסחיטת עבירות", אמר עליו מייקל מאלון, מאמן דנבר נאגטס לשעבר בשיחה ל-ESPN. לא בקטע ביקורתי, בקטע מעריץ.
