לפני חודשיים שיגר לראשונה גדוד 334 את הרקטה החדשה של התותחנים, בר, נגד מטרות חמאס בעזה. המטרות היו מתחמים ומחסנים של החמאס, ובהמשך נורו הרקטות נגד מבנה שבו שהו מחבלי נוח'בה שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר.
השנתיים האחרונות מסמנות שינוי בגישה בצה"ל כלפי השימוש ברקטות. בפעם האחרונה הפעיל חיל התותחנים רקטות של מערכת ה-MLRS, מנתץ בכינוי הצה"לי שלה, במלחמת לבנון השנייה ב-2006. אלה היו רקטות מצרר נגד אדם שהותירו נפלים רבים עד כדי סיכון לכוחותינו, ומאז הן לא הופעלו שוב.
רק עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל קיבל שוב הגדוד פקודת מבצע, הפעם עבור רקטות הרומח שלו, רקטה שפותחה עוד בידי תעש מערכות, כיום אלביט. הרומח זכו לשימוש בעזה ובלבנון, ולפני חודשיים הוחלפו ברקטת הבר, גרסה מתקדמת ומדויקת יותר, מאותה משפחת רקטות ה-Accular של אלביט.
במקום הנחיית GPS שקל לשבש, הבר מונחית לייזר, מה שמאפשר פגיעה מדויקת יותר, ונורית בשילוב עם כטמ"מי הזיק (הרמס 450, גם כן מתוצרת אלביט) של התותחנים וחיל האוויר שמסמנים לה את המטרה. הטווח חסוי, אבל הוא עדיף על פני זה של הרומח, עם 35 ק"מ. לפי פרסומי אלביט, הרומח סיפקה דיוק ממוצע של 10 מטר, הבר אמורה לשדרג את הנתון לכ-5 מטר.
במשך הרבה שנים רכש צה"ל רקטות ומיעט להשתמש בהן, כמו שאר צבאות המערב. השימוש הנרחב בנשק הזה בידי הרוסים, ובעיקר בידי אוקראינה שמשתמשת ברקטות ארוכות טווח מארה"ב כתחליף לחיל אוויר, עודד רכישות רקטות ומשגרים בידי צבאות מערביים, ואלביט הייתה אחת המרוויחות העיקריות. דנמרק, הולנד וגרמניה היו רק חלק מהלקוחות, ברשימה שכוללת עוד מדינות נאט"ו שהעדיפו שלא להיחשף, עם עסקאות בשווי כולל של מעל מיליארד יורו.
בשנתיים האחרונות השתנתה המדיניות גם בצה"ל, והרקטות מופעלות בתדירות גבוהה יותר, מחליפות לעתים גיחות של מטוסי קרב. "חיל האוויר עושה עבודה מדהימה במלחמה הזאת, אבל ברוב המקרים אנחנו זמינים יותר ונפגע מהר יותר מאשר מטוס שצריך להמריא כעת לגיחה מיוחדת. תכנון הירי שלנו הוא מהיר מאוד, נעשה במערכת מיוחדת אך ידידותית למשתמש שמקבלת את כל הנתונים. התכנון המוקדם מאוד מזרז את השיגור עצמו ברגע שמתקבלת פקודה", מסביר סא"ל רון, מג"ד 334, שפועל במסגרת חטיבה 282 באוגדה 36.
