ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם קיווה השבוע לרשום הישג מול טראמפ בסוגיית המכסים, אבל לא בגלל תקווה זו הוא שינה את תוכניותיו במפתיע והגיח לוושינגטון במקום לחזור לישראל כמנצח. העובדה שהאמריקאים והאיראנים קרובים מאוד לפתיחת משא ומתן הייתה ידועה בישראל. ההערכה הזאת עלתה באחת מהישיבות האחרונות של הקבינט המדיני-ביטחוני. אשליית התמיכה הטוטלית של טראמפ באופציה הצבאית נשארה נחלת אלוני שבות ובלוגים של כמה פרשנים בעיני עצמם.
נתניהו שוחח לאחרונה עם טראמפ בטלפון וקיבל עדכון למידע שממילא היה לו: שהשיחות ייפתחו כבר בשבת הקרובה. ההחלטה של נתניהו שלא להסתפק בשיחת טלפון, אלא לדבר עם דונלד טראמפ בארבע עיניים כדי לחדד את הקווים האדומים, כפי שישראל רואה אותם, הייתה מתבקשת. לנתניהו היה חשוב עד קריטי להישאר עם טראמפ פנים מול פנים ולנסות ולשכנע אותו במה באמת צריך לדרוש מאיראן בהסכם שבו הוא, טראמפ, מאמין. מתוך תקווה שבסוף לא יהיה שום הסכם.
בשונה מסיפור המכסים, די ברור שבנושא האיראני לא ציפה נתניהו לתוצאה מיידית אלא ראה צורך לנצל הזדמנות. בהקשר האיראני לא הייתה גיחתו לפגישה דחופה עם טראמפ מבוזבזת מהותית, אלא רק תדמיתית.
אז בבית הלבן הוא אמנם הצליח להעביר מסרים, אך לא זכה להישגים. אולי, בין היתר, זאת הסיבה למרחק שנתניהו לקח בוושינגטון מהעיתונאים שהתלוו אליו בביקורו. הוא לא רק לא ויתר על התדרוך אחרי הפגישות שלו בבית הלבן, הוא ויתר אפילו על הז'אנר הכי פחות מאיים – על ההצהרה המסורתית רגע לפני העלייה למטוס. רה"מ לא התייצב מול מצלמות התקשורת, אלא מול מצלמת לע"מ בודדה. במצב של היעדר הישגים, נתניהו מעדיף לעצב את גרסתו למציאות.
בהודעה המוקלטת שלו הוא טען שכולם מסכימים שבהיעדר התקדמות אמיתית במשא ומתן עם איראן, האופציה הצבאית תהיה על הפרק. במציאות הלא מעוצבת, בבית הלבן, היה טראמפ הרבה פחות החלטי.
הטור המלא יפורסם ביום שישי במעריב
