מה שקורה כרגע ברצועת עזה הוא סוג של משחק שח – שלא ברור עדיין כיצד יסתיים. לא ידוע מי ינצח ואיך – ומה המחיר שכל צד ישלם. בישראל גילו אמש אופטימיות זהירה, ובשלב זה משאירים את המשלחת בדוחא. פריצת הדרך באה בשעה 14:00. חמאס ביקש לחזור למשא ומתן לתהליך ביניים. הדרישות של ישראל ידועות: שחרור עשרה חטופים חיים ו-16 חללים.
נראה כי צה"ל הוא האחראי לשינוי בעמדת ארגון הטרור. כוחות ההנדסה הקרבית יחד עם השריון וחטיבות חיל הרגלים התקדמו מאז יום חמישי בצהריים לעמדות הזינוק למתקפה. הכוחות כבר נמצאים בתוך הרצועה במוקדים שונים. משם הם יתקדמו בעוצמה לאחר שתינתן לכך הפקודה, תחת אש מכל הכיוונים: מהאוויר, מהים ושל התותחנים.
צה"ל כבר הבהיר בתקיפות של חיל האוויר את מה שהוא הולך לתקוף: מרחבים בצפון, במרכז ובדרום הרצועה, כולל בחאן יונס. חיל האוויר הציג רק עשירית, אולי שתי עשיריות, מכוח האש שהוא הולך להנחית על הרצועה. כבר עכשיו מבינים בעזה כי היקף האש שהונחתה עליהם מאז יום חמישי הוא הרבה מעבר ל"שערי הגיהנום".
ישראל גם לא מראה סימני לחץ באשר למתן סיוע הומניטרי. אולם, ברור כי בתוך שבועיים היא תידרש לאפשר הכנסת סיוע – ובוודאי אם תימשך הלחימה העצימה בתוך עזה. אחרת, לא יהיה גיבוי בינלאומי לכל מהלך שכזה.
ישראל נקטה בשורה של צעדים טקטיים למהלך הפתיחה: הפצצות כבדות, פגיעה בדרגי הביניים, תפיסת שטח נוסף, הכנות – כולל שליחת כרוזים לניוד מסיבי של אוכלוסיה וריכוז כוחות גדול במיוחד. אולם, אם ישראל שוב תתחיל להתנהל בסירבול מבלי לתפוס בשתי ידיים את ההזדמנות לשחרור כעת של כמה שיותר חטופים – אנחנו הולכים להפסיד.
המציאות שנוצרה אולי מזכירה משחק שח, אבל זה הדבר האמיתי. כאן לא מדובר על לוח עם חיילים מפלסטיק, אלא במהלכים צבאיים של לוחמים אמיתיים, עם 58 חטופים ברצועה. כפי שבצה"ל מכריזים, מטרת המבצע היא להפעיל לחץ על חמאס ולשחרר אותם – ולא שום דבר אחר בעת הזאת. הזמן הקרוב הוא שיכריע: הולכים לניצחון ולהסכם, או לפספוס נוסף – במחיר כבד.
