מה מטריד אותך?
"כולנו כבר עברנו כמה שיעורים בשנתיים האחרונות ומבינים שאי אפשר לסמוך על מדינות אחרות שימכרו לנו בזמן מלחמה. אנחנו גם מבינים שהייצור המקומי בזמן מלחמה לא יודע להדביק את צורכי המלחמה, והוא מתבסס על רכיבים שנקנים בחו"ל ממדינות שכבר הוכיחו, שבזמן אמת הן עוצרות לנו את האספקות. אנחנו אפילו מבינים שהיינו רוצים שהחיילים יילחמו בכלים יותר ממוגנים. לכן אנחנו חייבים עכשיו לבצע התקשרויות ארוכות טווח בארץ ובחו"ל של חימושים, פלטפורמות ורכיבים קריטיים".
וזה עולה הרבה כסף.
"כשמשרד הביטחון מבקש כסף לשכר או לפנסיות זה עניין אחד, אבל כשהוא מבקש כסף לצרכים ביטחוניים קריטיים זה עניין אחר לגמרי. לזה קוראים קונספציה. כשהאוצר חושב שהוא יודע להגיד מה הם האיומים ואם מישהו מורתע או לא מורתע. אנחנו באמת רוצים עוד פעם 7 באוקטובר?
"כשמשרד הביטחון מבקש 60 מיליארד שקלים כדי להשלים מלאים, שיביאו אותו למצב של השישה באוקטובר, זה כבר לא עניין של משרד הביטחון ומשרד האוצר. יש לי שתי ילדות, ואני לא מוכן לסכן אותן. צריך להשלים את החוסרים באופן מיידי, כדי שניתן יהיה להתמודד עם האיומים הבאים".
באוצר טוענים שמערכת הבטחון בזבזנית והיא חייבת להיות תחת הבקרה שלהם.
"במבצע צוק איתן, מיכל עבאדי הייתה החשבת הכללית באוצר, ואני היועץ הכלכלי לרמטכ"ל. אמרתי לה אז, 'מיכל אנחנו חברים, אני לא מסתיר כלום. קחי בן אדם שלך, שיישב אצלנו יחד עם אנשי ונספור את ההוצאות יחד' – וככה היה. ואז היא עברה על הנתונים, ואמרה לי שמשהו לא מסתדר. היה יום אחד שצרכנו תחמושת פי שמונה מביום רגיל. גם אני לא הבנתי איך יכול להיות שהוצאנו ביום אחד 400 מיליון דולר תחמושת.
"התברר שזה היה ביום שבו נחטפו החיילים בעזה. צה"ל ירה את כל מה שעמד לרשותו כדי לחסום את החטיפה. תשאלו, החתמתי על זה את החשב? ממש לא. קוראים לזה כלכלת חימושים. הבנו אז, שמצד אחד הצבא לא סופר את השימושים, אבל מהצד השני הרמטכ"ל וסגן הרמטכ"ל מוטרדים מהמלאי, כדי להיות מוכנים אם יקרה משהו נוסף בלבנון או במקום אחר. ואז הם חוסכים, וכך נוצרת כלכלת חימושים שמאזנת את עצמה כספית.
"רק כדי לסבר את האוזן, במלחמה מול איראן הוצאנו ב-12 ימים 20 מיליארד שקלים. באוצר לא מצליחים להכיל את זה, כי הסכום גדול על הקופה. אבל זאת תופעה מוכרת. כשמישהו חייב לך כסף ואין לו, הוא מתחיל לחפש הסברים למה הוא לא צריך לשלם. ובמקרה שלנו, לא צריך להיות כלכלן גדול בכדי להבין את מצב האוצר. אם יגיע שוב אירוע כמו זה שחיסלו אותנו ושחטו זה בלתי נסבל. אם האזרחים היו מבינים את משמעות הקיצוץ בתקציב הביטחון, שהוא התפשרות על הביטחון שלנו, הם היו מאוד מודאגים.
"ב'צוק איתן' הכניסו את גולני בנגמ"ש אלומיניום לעזה, כזה שכדור מנק"ל יכול לחדור אותו, וזה בגלל שהיו אלפי כלים כאלו ו-100 נמרים ממוגנים, במקום שהמספרים יהיו הפוכים. אנחנו מייצרים עשרות טנקי מרכבה 4 בשנה. סטלין יצר במלחמת העולם השנייה 2,500 טנקי T-34 בחודש. אנחנו דנים על שלוש צוללות, כשהגרמנים השיקו בשנים מסוימות הרבה יותר מזה. עד כדי כך אנחנו על הקצה.
"האוצר מדבר על התייעלות. האם אפשר לעשות התייעלות ב-60 מיליארד שקלים? בשוליים. התקציב המקורי של משרד הביטחון ל-2025 היה 135 מיליארד שקלים, כי הנחת התקציב הייתה שהמלחמה מסתיימת בינואר, וזה היה לפני מרכבות גדעון ואיראן".
