ראיון עם המעצב המוביל אלון ליבנה על רקע הקולקציה לקסטרו

כל דרופ כל כך שונה מקודמו, עד שתהיתי איזו אסטרטגיה קריאייטיבית עומדת מאחורי הדברים
"חשוב להבין שזו מערכת יחסים ארוכת שנים, מאוד. זה הבית שלי לקז'ואל", כך הוא מכנה את מערכת היחסים והעבודה שנרקמה עם קסטרו, "ומי כמוך שמכירה את התעשייה יודעת עד כמה זה קשה (וריסקי) לעשות קז'ואל כעצמאי. לפני כעשור, בשיתוף הפעולה הראשון והשני שלי עם המותג, המטרה הייתה לקחת את הדי.אן.איי של אלון ליבנה – את האול סטארס שלי (החתכים, השחור, השקיפויות) ולתרגם אותם לקולקציה. כשקסטרו פנו אליי שוב אמרתי להם שאני רוצה הפעם שיתוף פעולה מתמשך, ושבכל דרופ ארצה להביא פנטזיה אחרת שלי, לחקור עולם אחר שמעניין אותי".

וכך היה. ליבנה משתף כי קסטרו נותנים לו חופש פעולה מלא – אומנותי, תקציבי וביצועי, בכדי שיוכל להביא לידי ביטוי את הויז'ן השלם שלו לקולקציות. "זה היה התנאי שלי, שהם לא מגבילים אותי, וזה כל כך לא מובן מאליו שזה באמת מה שקורה. בשביל לעשות פריטים יפים ומתוקים יש להם מעצבים מאוד מוכשרים שיכולים לעשות את זה והכל טוב ויפה. אותי הם הביאו בשביל השיגעון, בשביל הקיק הזה שאני מביא. זה יכול להתבטא בדוגמניות טרנסיות שצעדו על המסלול בהשקה הקודמת, בנעלי עקב הכי מוגזמות ולא מסחריות בדרופ הנוכחי, בהתעקשות שלי על רמות גימור ודיטיילס ספציפיים על אף המורכבויות או העלויות, או במידות הקצה שבסוף תמיד נשארות (כמו XXL). אבל לי היה חשוב שכל אישה תמצא את עצמה ומידתה בקולקציה. יש לי חופש אמנותי אז אני משקיע ומתאבד על זה".