תפקוד מערך הרבנות הצבאית במלחמת חרבות ברזל וההיערכות והמוכנות במבצע עם כלביא ראויים למלוא ההערכה ומהווים מודל ומופת למערכי חירום אחרים בצה"ל. בפריסת החירום של הרבנות הצבאית במחנה לטרון אפשר למצוא עשרות רבות של חיילים וחיילות בשירות סדיר, קבע ומילואים, עם עיניים בורקות וחדורות מטרה להמשך המשימות.
כמי שנפגש בעברו, במלחמות ישראל, עם גורמי הרבנות הצבאית, בדגש על מלחמת יום כיפור – אין לעשות כל השוואה מבחינת המערך האנושי, המקצועיות, הציוד המבצעי, ההצטיידות ועוד. הדילוג המבצעי ממחנה הקבע בלטרון והמוכנות לקליטת חללים רבים נעשים ביעילות ובארגון ראויים למגוון תרחישים. עם תחילת המלחמה התפרס מערך הרבנות הצבאית הראשית גם במחנה שדה תימן (לקליטת הרוגי חמאס) ובמפקדת פיקוד הדרום, ונאלץ להתפרס גם בגזרת לבנון בשל המלחמה מול חיזבאללה.
על המערך מפקד הרב הצבאי הראשי, תא"ל אייל קרים – ציציות לבנות כשלג על מכנסיו, כומתה אדומה בדש חולצתו, נעליים אדומות, וכולו הדרת פנים מחויכת ולבבית. בו בזמן סימני העייפות ניכרים על פניו בשל עבודת זיהוי החללים וההלוויות, לעיתים כמה מהן ביום אחד. לצד הרב הצבאי הראשי משמש עוזרו וראש לשכתו, רב סרן ישי – טנקיסט בהכשרתו, המקבל כל אדם בסבר פנים יפות.
הרב קרים, עטור פיאות ומשתייך לחסידות קרלין, גדל בעיר גבעתיים. הוא הרב הצבאי הראשי השביעי, והרב הראשון שהוא בוגר תפקידי לחימה. הוא כיהן כמפקד פלוגה בסיירת מטכ"ל תחת פיקודו של משה (בוגי) יעלון, וכמפקד סיירת הצנחנים בפיקודו של האלוף (במיל') יורם (יה יה) יאיר. בנוסף השתתף בפעולות ובמבצעים רבים במלחמות לבנון, ברצועת הביטחון, בעופרת יצוקה ובצוק איתן. אשרי צה"ל ומדינת ישראל שמערך אנשים מעין זה קיים בשורותיהם, ויהיה רצון ולא נצטרך עוד להפעילו.
הכותב הוא תא"ל (במיל') ורב טפסר בדימוס, לשעבר נציב כבאות והצלה
[email protected]
