שר התקשורת שלמה קרעי שיגר היום (שלישי) מכתב פומבי לעובדי משרדו, בעקבות החלטת הממשלה להפסקת כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה.
במכתב החריג, קבע קרעי: "כל ייעוץ משפטי מטעם היועצת לשעבר בטל מעיקרו ומשולל תוקף. אין להעמיד בשום אופן את הממונה לשעבר בחזית עבודת המשרד". השר הוסיף כי הוא מצפה מכל השרים לנהוג באופן דומה: "אני קורא לחבריי לנקוט את הפעולות הנדרשות לשלילת סמכויותיה ולהביא למינוי ממלא מקום בהקדם".
במכתב שהופץ לכלל העובדים, הדגיש קרעי כי עד למינוי חלופי, לא יינתן תוקף לחוות דעת משפטיות שייערכו על ידי היועצת או נציגיה, וקרא למשרדו "לקיים חוות דעת משפטיות חלופיות". בתוך כך, לוואלה נודע כי היועמ"שית זומנה לישיבת הקבינט ביום חמישי הקרוב, חרף הדחתה.
מכון זולת למאבק באי־שוויון וזכויות אדם הגיב בחריפות למכתב השר, ומסר: "קרעי נוהג כאחרון העבריינים ומבקש להפוך תוך מסע איומים את כל עובדי משרד התקשורת לעבריינים בעצמם". עוד הוסיפו בזולת כי "הייעוץ המשפטי במשרד התקשורת מנסה לבלום את החקיקה של קרעי לפגיעה חמורה בתקשורת החופשית. הוא נגוע בניגוד עניינים חמור ומבצע עבירת בזיון בית משפט", והבהירו כי העובדים חייבים "להתעלם לחלוטין ממכתב עברייני זה".
כזכור, המכתב של השר קרעי נשלח על רקע החלטת ממשלת ישראל להפסיק את כהונתה של היועמ"שית בהרב מיארה, החלטה שמצויה כעת בלב עתירות לבג"ץ וצו ארעי שהוציא השופט סולברג. בצו נכתב כי אין לפגוע בסמכויות היועצת עד להכרעה סופית.
למרות זאת, קרעי מצהיר כי מבחינתו ההחלטה כבר נכנסה לתוקף: "בהיעדר חוות דעת משפטית מוסמכת הקובעת אחרת – אני רואה בהחלטה כתקפה". בסיום מכתבו הדגיש השר כי "זה הזמן להכריע אם אנחנו במדינת חוק או תחת שלטון פקידים שמונעים מהשלטון לבצע את מדיניותו".
בתוך כך, פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן הפיץ איגרת לעובדי הפרקליטות, ובה מתח ביקורת חריפה על המהלך. לדבריו, מדובר ב"אירוע חריג ביותר וראשון מסוגו, המאתגר את עקרונות היסוד של עצמאות התביעה הכללית והייעוץ המשפטי, כמו־גם את שלטון החוק במדינת ישראל".
איסמן הוסיף: "החלטת הממשלה על סיום כהונתה של היועצת המשפטית היא, לטעמי, מנוגדת לדין", וציין כי בהרב־מיארה "פעלה באחריות, ביושרה ובמקצועיות, תוך מחויבות מלאה לחוק, לאינטרס הציבורי ולערכי הדמוקרטיה – גם נוכח אתגרים ולחצים לא מבוטלים".
פרקליט המדינה אף הדגיש כי הוא ממשיך לראות בהרב־מיארה כממונה החוקית על הייעוץ המשפטי לממשלה, והבהיר: "פרקליטות המדינה בראשותי תוסיף לשרת את מדינת ישראל ולפעול כרגיל ובשיתוף פעולה מלא עם היועצת המשפטית לממשלה, בהתאם למעמדה ולסמכויותיה על פי דין, מתוך מחויבות מלאה לשמירה על שלטון החוק, על עצמאות מערכת התביעה ועל האינטרס הציבורי".
באופן זה הביע איסמן תמיכה ברורה בעמדתה של היועצת המשפטית עצמה, אשר כתבה קודם לכן לשרים כי "הממשלה מפטרת את התובעת הכללית במשפטו של ראש הממשלה באופן לא חוקי". בהרב־מיארה תקפה גם את שר המשפטים יריב לוין, וציינה כי "הטענות שהעלה מלמדות שהוא מחפש יועץ משפטי שיציית לממשלה ויכשיר עבורה הפרות דין כמו הימנעות מגיוס בני ישיבות, התערבות פוליטית בחקירות המשטרה ועוד".
העימות החריף שנחשף כעת – בין שר בממשלה לבין פרקליט המדינה – ממחיש מצב של משבר חוקתי בפועל, גם אם טרם הוגדר ככזה באופן רשמי. מצד אחד, שר התקשורת מודיע כי הוא אינו רואה עוד תוקף לייעוץ המשפטי של היועצת, ואף קורא לשאר השרים לפעול באותו האופן.
מנגד, פרקליט המדינה – שעומד בראש התביעה הכללית – קובע כי ההחלטה על סיום כהונתה של היועצת מנוגדת לדין, ומצהיר על המשך שיתוף פעולה עמה.
במצב שנוצר, שבו שתי רשויות מבצעות נעות לפי כללי סמכות נפרדים וסותרים, מתערערים יסודות הממשל התקין, ונשקפת סכנה לרציפות השלטונית. בכך הופכת ההכרעה העתידית של בג"ץ – שאמור לקבוע אם ההחלטה תקפה או בטלה – למרכיב חיוני לעצירת ההסלמה ולייצוב המערכת השלטונית.
