במציאות של הסרט, הכוח להגן על ההמונים בעזרת המוזיקה עוברת בכל דור לשלישייה אחרת – שצריכה גם להיאבק בשדים של ממש באמצעות כלי נשק מכושפים אבל גם לשיר שירים על תקווה ואחדות, שבכוחם להציב מגן מיסטי בין העולם הרגיל לעולם השדים. אם כך, הגיבורות חייבות להצטיין ולהיות תפקודיות תמיד בשני הכובעים שלהן – גם לכבוש את לב המעריצים וגם לחלטר בין הופעה וצילומים בכיסוח שדים מרושעים.
לכל הלחץ הזה אפשר להוסיף את העובדה שרומי היא בעצמה חצי שדה. על עורה מופיעים סימנים סגולים שבדרך כלל מייצגים ששד השתלט על הגוף של אדם והפך אותו למעין בובה על חוט, אבל במקרה שלה היא ירשה אותם מאביה השד, שגם אותו לא הכירה. רומי לא הכירה את הוריה וגדלה אצל חברתה של אמה המנוחה ללהקה, הדור הקודם של הציידות, שחינכה אותה מילדות כדי שבבגרותה תיקח על עצמה את הנטל. היא למדה לשיר ולרקוד, אבל גם להסתיר מהעולם החיצון ואפילו מחברותיה ללהקה את מי שהיא באמת.
בינתיים בעולם השדים עולה יוזמה להילחם בציידות במגרש שלהם, וכך נוצרת להקת בנים המורכבת כולה משדים חתיכים עם שיער צבעוני. את הלהקה מוביל ג'ינו, מוזיקאי שמכר את נשמתו למלך השדים לפני מאות שנים. שתי הלהקות מתחרות ביניהן על לב המעריצים והמקום הראשון בטקס הפרסים של התעשייה, אבל רומי וג'ינו מבינים במהרה שיש להם יותר במשותף ממה שהיה נראה ברגע הראשון, ונוצר ביניהם קשר שמערער את המטרות של שניהם.
