סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
10:10
המדדים המובילים צונחים: מדד ת"א 35 נופל בכ-3%, מדד ת"א 90 מאבד מערכו כ-3.7%. בולטים לשלילה מדדי הביטוח והנפט, שיורדים בכ-4.6% ובכ-4%, בהתאמה. מדד הבנקים יורד כעת בכ-3.2%.
המניות שמובילות את הירידות כעת: נקסט ויז'ן , אלקטריאון , בית שמש , פריון נטוורק וישראל קנדה . מניית נאוויטס נופלת בכ-6%.
המניה היחידה במדד ת"א 125 שרושמת עליות קלות כעת: סאפיינס .
10:00
פתיחה אדומה בתל אביב: מדד ת"א 35 נופל בכ-2.5%, מדד ת"א 90 צונח בכ-1.6%. מדד הביטוח נופל בקרוב ל-4%, מדד הבנקים מאבד קרוב ל-3%.
9:45
הטלטלה בשוק המט"ח המקומי נמשכת: הדולר מתחזק בכ-1.9% מול השקל, ושערו עומד כעת על 3.8 שקלים. במקביל, האירו מתחזק מול השקל בכ-2.2%, ושערו עומד כעת על 4.18 שקלים.
8:20
בשוק המט"ח המקומי, הדולר מתחזק בשעה זו בכ-1.2% מול השקל, ושערו עומד על 3.77 שקלים. גם האירו מתחזק מול השקל בכ-0.9%, ושערו עומד על 4.12 שקלים.
8:10
1. שוקי המניות
יום המסחר צפוי להיפתח במגמה שלילית.
המפולת האדירה בוול סטריט בסוף השבוע שעבר, שהתחוללה בעקבות חשיפת תוכנית המכסים האגרסיבית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והסלמה במלחמת הסחר העולמית, הגיעה אתמול (א') לבורסה המקומית.
מדד ת"א 35 ירד בכ-3.9% לשפל של כשלושה חודשים, וסיכם את היום הגרוע ביותר שלו מאז ה-8 באוקטובר 2023. מדד ת"א 90 ירד בכ-3.5%, גם הוא לשפל של כשלושה חודשים. בלט לשלילה מדד הביטוח, שצנח בכ-5%. מדד הנפט ירד בכ-4.6%, בעוד מדדי הבנקים והטכנולוגיה נפלו בכ-4.3%.
את הירידות החדות הובילו המניות הדואליות, בפרט בסקטור השבבים: טאואר צללה בכ-10%, כאשר קמטק ונובה נפלו במעל 4% ו-5%, בהתאמה. הסנטימנט השלילי בסקטור השבבים בא על רקע חשש ממגבלות שיוטלו על הענף, וגם בשל העובדה ששבבים מוטמעים במוצרי צריכה רבים עליהם יוטלו מכסים. במקביל, ענקית התרופות טבע איבדה מערכה מעל 5% ואיבדה כ-3.6 מיליארד שקל משוויה, על רקע הירידות בוול סטריט והחשש ממכסים ומהגבלות שיוטלו על תחום הפארמה.
כאמור, סקטור נוסף שנפגע משמעותית הוא סקטור הנפט, בעקבות הצלילה במחירי הנפט בסוף השבוע שעבר – שצנח בכמעט 12% ביומיים, בשל חששות המשקיעים ממיתון עולמי. מניית קבוצת דלק של יצחק תשובה נפלה 11% ביומיים לנוכח החשיפה שלה לתחום הפקת הנפט באמצעות החברה הבת איתקה ומחקה 1.3 מיליארד שקל משוויה. גם שותפות הנפט נאוויטס פטרוליום, שמוביל גדעון תדמור (לשעבר מבכירי קבוצת דלק), המפיקה נפט באמריקה, איבדה 11% ביומיים, תוך מחיקת 1.1 מיליארד שקל משוויה.
● מטבע וטאואר עד תשובה וגדעון תדמור: אלה המפסידים הגדולים מהירידות בת"א
על אף הירידות החדות בבורסה המקומית, הן נחשבות למתונות בהשוואה לתגובות בשווקים שמעבר לים. מדד ת"א 35, שעלה עד סוף השבוע שעבר ב־2.2%, עבר אתמול לתשואה שלילית של יותר מ־2% מתחילת 2025. עם זאת, הוא עדיין רושם עלייה של 21% בסיכום השנה האחרונה (מול ירידה שנתית של 2.5% במדד S&P 500 ושל 4% במדד הנאסד"ק החבוט). את הירידות המתונות יותר בתל אביב מקובל להסביר בשוני בהרכב המדדים, שהגן עליה גם בעבר מטלטלות דומות. מדדי ת"א מוטים לשוק המקומי, עם ריבוי של מניות פיננסים (בנקים, ביטוח), אנרגיה ונדל"ן מניב – סקטורים הנחשבים דפנסיביים יותר, ומהווים יתרון בעתות משבר גלובלי. זאת, אל מול משקל יתר, לטוב ולרע, של מניות ענקיות הטכנולוגיה בוול סטריט.
● היה יכול להיות הרבה יותר סוער: מה "מציל" את הבורסה בתל אביב?
הערב, בשעה 16:00, תתפרסם החלטת הריבית בישראל, שלפי הקונצנזוס בשוק, צפויה להיוותר על כנה ברמה של 4.5%; אך המיקוד של המשקיעים יופנה דווקא לעדכון שתפרסם חטיבת המחקר של בנק ישראל לתחזית הכלכלית, ולדבריו של נגיד הבנק, אמיר ירון, על רקע הטלטלה בשווקים שמעבר לים (ראו הרחבה תחת סעיף 5). בהמשך הערב, בשעה (20:00 שעון ישראל) ייפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא טראמפ, בין היתר, במטרה לשוחח עמו על הפחתה או ביטול מוחלט של המכסים על ישראל.
● בשיא הסערה בשווקים: מה צפוי היום בהחלטת בנק ישראל
המפולת בוול סטריט הגיעה במהלך הלילה (בין ראשון לשני) גם לאסיה, שם הבורסות נופלות כעת בחדות: מדד ההנג סנג נופל בקרוב ל-11%, עם ירידות בקרב מרבית הסקטורים; הניקיי היפני מאבד כ-6.7%, ומתקרב לשפל של כשנה וחצי; בורסת שנגחאי נופלת בכ-6.4%; והקוספי צונח בכ-5%.
גם החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים כעת בירידות חדות: לפי שעה, הדאו ג'ונס נופל בכ-3.2%, ה-S&P 500 משיל מערכו כ-3.8% והנאסד"ק צונח בכ-4.7%.
הנשיא טראמפ התייחס הלילה למצב בשווקים על סיפון מטוסו ואמר: "אני לא רוצה ששום דבר יירד, אבל לפעמים אתה צריך לקחת תרופות כדי לתקן משהו". טראמפ תלה את צעדיו במצב גירעון הסחר עם סין, ואמר: "יש לנו גירעון סחר של טריליון דולר עם סין, מאות מיליארדי דולרים בשנה שאנחנו מפסידים עם סין. אלא אם כן נפתור את הבעיה הזו, אני לא מתכוון לעשות עסקה".
לאחר שאתמול כתב שלא יתפלא אם הנשיא טראמפ יודיע שהוא דוחה את יישום המכסים, המשקיע והמיליארדר היהודי־אמריקאי ביל אקמן – שידוע בתמיכתו בטראמפ – כתב הלילה בפוסט ברשת X (לשעבר טוויטר) כי אמריקה הולכת לקראת "חורף גרעיני כלכלי", והוסיף: "על־ידי הטלת מכסים מסיביים וחסרי־פרופורציה על ידידינו ועל אויבינו כאחד, ובכך לפתוח במלחמה כלכלית עולמית נגד כל העולם בבת אחת, אנו בתהליך להרוס את האמון במדינה שלנו כשותף סחר".
● "חורף גרעיני כלכלי": ביל אקמן בהתבטאות חריפה נגד טראמפ
כזכור, בליל יום רביעי האחרון, אותו כינה "יום השחרור", הטיל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מכסים כמעט על כל שותפת סחר של ארה"ב בשיעור של 10%־54%. בהמשך, סין הודיעה כי תטיל תוספת מכס של 34% על כל היבוא מארה"ב החל מה-10 באפריל, וקנדה – שוק היצוא הגדול ביותר של ארה"ב לרכבים – הודיעה כי תטיל מכסי תגמול בגובה 25% בתגובה לצעדים של טראמפ.
ביום שישי האחרון, מדד הדאו ג'ונס איבד 5.5% – הירידה החדה ביותר מאז מגפת הקורונה ביוני 2020 – וירד ב-14% מהשיא; ה-S&P 500 צנח ב-6%, גם הוא בירידה הגדולה ביותר מאז יוני 2020 – והתרחק ב-17% מהשיא. הנאסד"ק צלל ב-5.8% – ירידה של 22% מהשיא, בדצמבר האחרון – ונכנס לשוק דובי. בשני ימי המסחר האחרונים בוול סטריט יחד, הנאסד"ק צנח בשיעור של כ-11.6%, ה-S&P 500 נפל בכ-10.8% והדאו ג'ונס צלל בכ-9.5%. כך, בשני ימי המסחר הללו נמחקו 6.4 טריליון דולר בשווי השוק של המדדים בארה"ב – המחיקה הדו-יומית הגדולה בהיסטוריה.
מניות הטכנולוגיה רשמו ירידות חדות ביום המסחר האחרון, עם פגיעה משמעותית בסקטור השבבים: אנבידיה ירדה במעל 7%, אינטל איבדה מעל 11%, AMD נפלה במעל 8%, TSMC השילה מעל 6%, ברודקום ירדה במעל 5%. גם מניות הבנקים הגדולים בארה"ב בלטו לשלילה, כאשר גולדמן זאקס , ג'י.פי מורגן צ'ייס , סיטיגרופ , מורגן סטנלי ו-וולס פארגו נעלו את יום המסחר בירידות של מעל 7%.
2. שוקי האג"ח
משקיעים הסיטו כספים משוק המניות לשוק איגרות החוב הממשלתיות, והתשואה של האג"ח הממשלתיות האמריקאיות ירדה בימים האחרונים מאז הכרזת המכסים. התשואה ל־10 שנים ירדה לשפל של כחצי שנה – כ-4%.
גם בבורסה המקומית, ניכר כי המשקיעים "נהרו" אתמול לאג"ח, שיציעו להם תשואה יותר סולידית: מדד תל גוב שקלי 10+, שכולל את אגרות החוב הארוכות ביותר לפדיון של ממשלת ישראל (והמסוכנות ביותר עבור המשקיעים בשל כך), עלה בקרוב ל-0.8%.
מודי שפריר, אסטרטג השווקים הראשי בבנק הפועלים, ציין שפתיחת הפער בין תשואת ה־10 שנים בישראל לארה"ב, תומכת בהארכת מח"מ התיק המקומי ורכישת האג"ח השקליות ל־10 שנים.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
השקל נחלש הבוקר מול המטבעות הזרים: מול הדולר בכ-0.7% (3.75 שקלים) ומול האירו בכ-0.9% (4.12 שקלים).
לאחר שמחירי הנפט איבדו כבר כ-12% בסוף השבוע שעבר, הם ממשיכים ליפול גם הבוקר, עם ירידות של קרוב ל-3%. מחיר חבית נפט מסוג אמריקאי עומד על כ-60.3 דולר, בעוד מחיר חבית נפט מסוג ברנט עומד על כ-63.8 דולר.
נורברט רוקר, ראש תחום כלכלה ומחקר "הדור הבא" בבנק יוליוס בר, אומר שהנפט "חוטף מכת מחץ כפולה – מטראמפ ומאופ"ק", על רקע העלאת המכסים מצד אחד והגדלת התפוקה מצד שני. "האפשרות של שוק עם עודף היצע הולכת ומתממשת", כתב.
לאחר שמחיר הזהב הגיע לשיא כל הזמנים וחצה את רף ה-3,100 דולר בשבוע שעבר, הוא ירד לזמן קצר מתחת ל-3,000 דולר, בשל מימושים, על רקע ניסיון המשקיעים לצמצם את ההפסדים שלהם מהתמוטטות גדולה יותר בשווקים – כך לפי CNBC. כעת, מחיר הזהב נע סביב 3,050 דולר.
4. מאקרו
ביום חמישי הקרוב (בשעה 15:30 שעון ישראל), יפורסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב. בהצהרה שנשא ביום שישי האחרון יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הוא אמר כי הוא צופה שהמכסים של הנשיא דונלד טראמפ יעלו את האינפלציה ויורידו את הצמיחה, והצביע על כך שהבנק המרכזי לא יזוז בנושא שיעורי הריבית, עד שיקבל תמונה ברורה יותר על ההשפעות הסופיות של מדיניות ממשל טראמפ.
בסקירתו השבועית של מודי שפריר, אסטרטג שווקים ראשי בבנק הפועלים, ציין כי "נראה שהפד חושש (ובצדק) כי מדיניות ממשל טראמפ תוביל למגמה משמעותית של 'דה גלובליזציה, אשר תוביל לעלייה עקבית יותר באינפלציה (ולא רק "זמנית", כתוצאה מהעלאת המכסים). הרי ההיצע המצרפי כיום בארה"ב נמוך משמעותית מהביקוש המצרפי, וייקח זמן עד אשר ההיצע יתאים את עצמו לרמות הביקוש (לדוגמה: הקמת מפעל לייצור רכבים בארה"ב לוקחת זמן)".
עוד ציין שפריר כי נתוני התעסוקה של חודש מרץ חיזקו את גישתו הזהירה של פאוול, לפיה אין צורך בהורדת ריבית מהירה לעת עתה: נתוני התעסוקה (NFP) הצביעו על גיוס של 228 אלף משרות במרץ (לעומת צפי למעל 140 אלף משרות); נתוני סקר כוח הצביעו על עלייה קלה בשיעור האבטלה ל-4.2%, אך במקביל, על עליית שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כך שגם לפי סקר זה, נוספו בחודש מרץ כ-201 אלף משרות.
יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, התייחס לשוק התעסוקה המקומי, וציין כי הוא ממשיך לחזור לשגרה: "על פי נתונים ראשוניים לפברואר מהלמ"ס, מספר משרות השכיר קטן בכ-0.6% בפברואר, במונחים מקוריים. זה מיתן את קצב העלייה השנתי של הסדרה הזו מ-3.7% בחודש שעבר, ובכלל, קצב גבוה בחודשים האחרונים, בעקבות השפעת המלחמה, ל-2.1% דומים לקצב הגידול של האוכלוסייה. במקביל לכך, למרות העונתיות החיובית בשכר, במהלך החודש, הפעם נתונים ראשוניים לפברואר מצביעים על התכווצות של 0.1%, המביאה את קצב עליית השכר השנתית ל-2.1% – נמוך באופן בולט מהאינפלציה הנוכחית, וקרוב כמובן ליעד האינפלציה של בנק ישראל".
פנינג הוסיף: "נתונים מנוכי עונתיות, הזמינים עד ינואר, באופן דומה, מצביעים על התקררות ניכרת בשכר בענפי המידע והתקשורת, מוטי ההייטק, עם ירידה חודשית של 6.6%, לאחר עליית של 5.1% בדצמבר. גם מספר העובדים בענף התכווץ בכ-2,500 במהלך החודש, ומסכם חצי שנה סביב רמה של 257 אלף".
5. תחזית
כאמור, הערב, בשעה 16:00, תתפרסם החלטת הריבית של בנק ישראל, והקונצנזוס צופה שהיא תישאר ללא שינוי, ברמה של 4.5%. בסקירה השבועית של כלכלני לידר שוקי הון, צוין כי "בנק ישראל ימשיך לציין את סיכוני האינפלציה: שוק העבודה הדוק, מגבלות בצד ההיצע והפיחות בשקל, זאת למרות מדד פברואר, הנמוך יחסית לציפיות. יחד עם זאת, צפוי דגש גם על הסביבה הגלובלית המתמתנת, על רקע מדיניותו של טראמפ".
בלידר מעריכים כי על רקע הסביבה הכלכלית המתמנת בעולם והתמתנות צפויה באינפלציה בישראל, עד הרבעון הראשון של 2026 יחולו שלוש הורדות ריבית, והאינפלציה תעמוד על 2.3%.
גם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, ציין שמלחמת הסחר צפויה להחליש את האינפלציה בישראל ולהגדיל סיכוי להורדת ריבית בהמשך השנה. "השפעת מלחמת הסחר בישראל צפויה להיות דפלציונית", כתב זבז'ינסקי. בין היתר, הוא ציין כי "פגיעה בצמיחה בישראל צפויה להשפיע על הביקושים דרך היחלשות של שוק העבודה, פגיעה בחסכונות הציבור והרעה בסנטימנט הכללי. ירידה בסחר עם ארה"ב בעולם עשויה ליצור עודף היצע ולגרום לירידה במחירי המוצרים המיובאים לישראל".
לדבריו, בנק ישראל לא צפוי לשנות את הריבית השבוע, אך הוא יוריד את תחזית הצמיחה בשל החזרה ללחימה, החרפת העימות הפוליטי הפנימי והסיכונים לצמיחה בעולם. במיטב מורידים את תחזית הצמיחה בישראל השנה מ־4% ל־3.5%.
באשר לצריכה הפרטית, בלידר מציינים כי "הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב-0.7% בפברואר (גידול ריאלי בשוק המקומי, בניכוי עונתיות), זאת לאחר ירידה של 1.5% בינואר וגידול של 4.9% במצטבר בנובמבר-דצמבר. הקדמת הרכישות לפני העלאת המס גרמה לשינויים חדים בצריכה, בעיקר בצריכת מוצרי תעשייה, אשר ירדו ב-2.2% מתחילת השנה". עוד ציינו בהקשר זה, כי העלייה בצריכה הפרטית הושפעה מעלייה של 48% ברכישת כרטיסי טיסה לחו"ל, אך צריכת שירותי בילוי ופנאי דווקא ירדה ב-8.2% – מה שלדבריהם מהווה אינדיקטור למצב הרוח הירוד של משקי הבית.
כלכלני לידר צופים "התמתנות בצריכה המקומית השנה, גם על רקע גזירות כלכליות (פגיעה בשכר נטו והעלאת המע"מ) ואפקט עושר שלילי על הצרכן הישראלי, עקב הירידות החדות בשוקי ההון".
