האם יש קשר בין תזונת נשים בהיריון בשליש הראשון ובין אוטיזם והפרעות קשב אצל ילדים?
“אני רוצה לשתף אתכם במחקר קטן, שאולי אינו כל כך רלוונטי לארץ, ובכל זאת כדאי לחשוב עליו. המחקר נעשה באוניברסיטת קופנהגן על ידי פרופ’ דיוויד הורנר שבדק את הקשר בין תזונת אימהות בשליש הראשון של ההיריון ובין הפרעות קשב וריכוז ואוטיזם בקרב ילדים שנולדים. לפני שאחשוף את תוצאות המחקר המדובר חשוב לציין שבכל הקשור באוטיזם ובהפרעות קשב וריכוז, יש הרבה מאוד משתנים. לא רק התזונה במהלך ההיריון משפיעה על התופעות הללו. הגנטיקה היא מרכיב חשוב לא פחות, ויש להביא את זה בחשבון.
"בכל אופן, התברר שבמקרים של אימהות שבחודשים הראשונים להיריון שילבו בתזונה היומיומית יותר ג’אנק פוד – מזונות עתירי סוכר, צבעי מאכל, חומרים משמרים, שומן מהחי – השכיחות שילדיהן יסבלו בעתיד מאוטיזם ומהפרעות קשב וריכוז הייתה גבוהה באופן משמעותי. הדבר היה מובהק מבחינה סטטיסטית. עם זאת חשוב לי להרגיע ולומר שבארץ הבעיה הרבה פחות חריפה. אנחנו אוכלים בישראל תזונה ים־תיכונית: הרבה ירקות, פירות, דגים. אנחנו אוכלים הרבה יותר סלטים שמורכבים מירקות טריים, יותר טחינה, חומוס, ובאופן כללי – אוכל בריא יותר. כמעט כל אישה בישראל מודעת לתזונה שהיא צריכה להקפיד עליה בזמן היריון. לנשים בהיריון אני מציע להקפיד על תזונה ים־תיכונית, ולהימנע ככל האפשר משומן מהחי, מצבעי מאכל, מחומרים משמרים ומשומנים רוויים”.
למעלה מחמש שנים אני סובלת מפוליפים באף. בתקופה האחרונה שמתי לב שהם כבר גדולים מאוד, והגיעו לדרגה 4. לצערי הרב, ממש רואים אותם, וזה מביך מאוד. בפן הבריאותי אני מרגישה כל הזמן שאני צריכה להתאמץ כדי לנשום כמו כולם. אני חייבת להודות שזה מטריד אותי מאוד וגוזל ממני הרבה אנרגיה. אני בת 47 וחוששת מאוד לעבור ניתוח. האם יש אופציה אחרת?
“חשוב לי להרגיע אותך: לא מדובר בניתוח שאת צריכה להיכנס לחרדה בגללו. פוליפים באף גורמים להפרעות בנשימה, ומאוד יכול להיות שהם משפיעים גם על השינה שלך בלילה. ככל הנראה, יש לך גם הפרעות נשימה בשינה, וזה פחות טוב. אני חושב שאין ברירה אלא לנתח. זה ישנה לך את איכות החיים, וגם ישפר לך את הבריאות. לדעתי את חייבת לעבור את הניתוח, ואין לך ממה לפחד. אומנם מדובר בניתוח שעוברים בהרדמה כללית, אבל הניתוח קצר יחסית. אני מציע שתלכי לרופא אף־אוזן־גרון, תשתפי אותו בתחושות שלך, תקבעי תור לניתוח, ותרגישי צעירה ובריאה ב־20 שנה לפחות”.
בתי בת ה־27 מתמודדת עם אטופיק דרמטיטיס מאז שהייתה ילדה. האם יש טיפול טוב שיכול לסייע לה להתמודד עם תופעות הלוואי הלא נעימות שאותן היא חווה?
“אטופיק דרמטיטיס זו מחלה שמופיעה במשפחות שאנחנו מכנים ‘משפחות אטופיות’. כלומר, משפחות שיש בהן שכיחות גבוהה יותר לאסתמה, לקדחת השחת ולאלרגיות שונות. אטופיק דרמטיטיס היא סוג של מחלת עור שבה העור נעשה רגיש יותר. החולים מתמודדים עם פריחות מגרדות בחלקים הפנימיים והחיצוניים של המפרקים. הם רגישים מאוד לבדים סינתטיים ועורם נעשה מחוספס. אין ספק שמדובר בחוויה מאוד לא נעימה. אנחנו ממליצים לאנשים הלוקים במחלה לא להתרחץ במים חמים, אלא במים חמימים. מעבר לזה, אני ממליץ לאנשים בעלי עור רגיש להשתמש בסבון ללא סבון, ולדאוג ללבוש בגדי פשתן או כותנה, כולל בגדים תחתונים. יש היום טיפולים חדשים שמסייעים למטופלים להתמודד עם המצב. למשל, משחות מקומיות מסוגים שונים, גם על בסיס סטרואידים. בנוסף, אני ממליץ לבתך לפנות לרופא עור ולהתייעץ בעניין טיפול ביולוגי במידת הצורך”.
עריכה: עדן בן ארי
