בעוד העולם עוקב בפליאה אחר המפגש ההיסטורי בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיא סוריה החדש אחמד א–שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני), מומחים ישראלים מזהירים שהמפגש משקף שינוי עמוק ביחס ארה"ב לישראל.
פרופ' אמציה ברעם, מומחה למזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה, מסביר בראיון למעריב, שהפגישה אינה אמורה להפתיע את ישראל. "זה לא צריך להדהים אותנו, מפני שחברי קונגרס אמריקאים כבר נפגשו בדמשק לפני כמה שבועות עם ג'ולאני", מסביר פרופ' ברעם. "הוא אמר להם, בתנאים מסוימים אני מוכן להצטרף להסכמי אברהם. זה הוכן מראש, לא רק שני חברי הקונגרס, אלא גם אמריקאים אחרים נפגשו איתו".
למרות זאת, ברעם מזהה שלוש משמעויות מרכזיות למפגש, שתיים מהן שליליות מאוד עבור ישראל: "טראמפ נפגש עם אל ג'ולאני, בניגוד לעמדת ראש ממשלת ישראל. ניגוד של 180 מעלות, ממש מוחלט. זו חדשה לא טובה". אולם הבעיה החמורה יותר, לדעת ברעם, היא ההעדפה המוצהרת של טראמפ: "הוא אמר במו פיו, שהוא מעדיף את הדעה של טורקיה על-פני ישראל". ברעם מדגיש: "זה לא משנה לגבי העניין הספציפי של סוריה, אלא כעיקרון, טורקיה לפני ישראל. זו בעיה קשה ביותר וזה לא משנה אם זו ממשלה כזאת או ממשלה אחרת, פה יש דבר שהוא מסוכן בצורה בלתי רגילה".
עם זאת, פרופ' ברעם מוצא גם נקודה חיובית בפגישה: "החדשה הטובה, כאשר הוא נפגש עם ג'ולאני הוא הציג לו כמה דרישות, והדרישות האלה חשובות מאוד לישראל. למשל: לגרש קיצוניים דתיים, איסלאמיסטים, ולהצטרף להסכמי אברהם. ג'ולאני לא דחה זאת אלא הסביר שהדבר ידרוש זמן לשם ייצוב השלטון בסוריה. הוא גם לא הציב כתנאי את החזרת הגולן. הוא יודע שטראמפ הוא שהכיר בריבונות הישראלית על הגולן. כל זה חשוב מאד, אבל הבעיה: הדרישות לא הוצגו כתנאי להסרת האמברגו אלא האמברגו הוסר וזהו זה".
ברעם גם מצביע על אינטרסים משותפים אפשריים עם ג'ולאני: "כפי שאמרתי למעריב בחדשים האחרונים, לדעתי, אנחנו צריכים לבדוק את הדברים, ולא להתייחס אל ג'ולאני מראש כמו אל איסלאמיסט ג'יהאדיסט מטורף. להערכתי, יש סיכוי סביר, שנוכל למצוא איתו שפה משותפת. אולי אפילו להגיע איתו בשקט, מתחת לרדאר, לפעולה משותפת נגד שני אויבים – שלו ושלנו".
המומחה מסביר: "אויב אחד הוא כמובן בגבול המערבי של סוריה, חיזבאללה. הם אויב משותף שלו ושלנו, שעוד יותר מסוכן לג'ולאני מאשר לישראל. אויב שני הוא ארגון המיליציות השיעיות העיראקיות, שנמצאות בגבול המזרחי שלו, שגם הן מאוד עוינות את השלטון שלו. הן ירו עלינו מאז ה-7 באוקטובר 2023. לנו יש עניין שהוא יסלק אותן ממזרח סוריה".
ברעם מדגיש את המעורבות הסעודית במהלך: "הסעודים היו מאחורי המפגש הזה. קודם כל הוא התקיים בסעודיה. כלומר, בלי דחיפה חזקה מהסעודים עצמם, זה לא היה קורה". לדבריו, "הסעודים רוצים להשקיע כסף רב, בשיקום סוריה", וזאת משלוש סיבות אסטרטגיות: הסיבה הראשונה היא שהשקעות כאלה תבטחנה לסעודים השפעה גדולה בדמשק. זה חשוב להם מאוד מול איראן, מול עיראק השיעית, מול חיזבאללה, וגם מול האחים המוסלמים, שהסעודים רואים בהם אויב. הסיבה השנייה: הסעודים רואים בתורכיה של ארדואן יריב אזורי מסוכן. ההשפעה בדמשק יכולה להגביל את השפעת ארדואן בסוריה".
בנוסף, ברעם מסביר שהסעודים רואים בסוריה גם הזדמנות עסקית: "ההשקעה בסוריה, היא מבחינה של ביזנס, השקעה טובה. למה? כי העם הסורי הוא עם השכלה טובה, ועם הרבה מוטיבציה לעבודה. והם נואשים ממש להשתקם".
"עצם ההתעלמות מממשלת ישראל היא קריאת השכמה לממשלה"
במבט כולל, ברעם זהיר באשר להשלכות: "אם אני צריך לשקול האם זו מכה לישראל או זו תועלת לישראל, הייתי אומר, כרגע זה באמצע הדרך, ממש אמצע הדרך, צריך לראות לאן זה יוביל. אם הנשיא האמריקאי יתעקש על מילוי הדרישות שלו מג'ולאני, המאזן יהיה חיובי למדינת-ישראל למרות ההתעלמות מממשלת ישראל".
עם זאת, ברעם מדגיש, "עצם ההתעלמות מממשלת ישראל היא קריאת השכמה לממשלה. המו"מ עם איראן ללא היוועצות, הביקור בסעודיה על שלל הפתעותיו בלי היוועצות, העדפת תורכיה על פנינו, ואפילו שחרורו המרגש של עידן אלכסנדר, כל אלה מחייבים התייחסות".
החוקר מסכם בנימה מעשית: "הפגישה עם ג'ולאני והדרישות של טראמפ, אם ג'ולאני יקיים אותן. לדעתי, אז בסך הכל, המאזן יהיה חיובי. ישראל צריכה לחתור עוד יותר מעכשיו, כדי סוף סוף להתחיל להידבר עם דמשק החדשה. יש רמזים שיש הידברות כלשהי. צריך לשדרג את זה. תיווך אמריקאי ושל האמירויות יסייע מאד. אין לי ספק שממשל טראמפ רוצה בהבנה ישראלית-סורית אפילו לפני הסכם שלום. הדבר יסייע ליציבות האזורית. יש סיכוי סביר להצלחה, אבל אפילו אם הכל ייכשל-לפחות עשינו כיכולתנו".
